אסטרטגיות צמיחה מתוך משבר ארגוני- חלק ראשון

אירועי השנה האחרונה בישראל העמידו חברות וארגונים רבים במשק הישראלי בפני אתגר מורכב (ובאופן בלתי צפוי לחלוטין...), משבר רב-ממדי המשלב בתוכו את המשבר הלאומי, המשבר האישי של כל אחד מאיתנו והמשבר העסקי, שנובע מהיקף המילואים הגדול, ירידה בפעילות העסקית והקפאת מיזמים והשקעות.

כל חברה וכל תחום עסקי כמובן מתמודד עם קשיים שונים, פוגש את המציאות מזווית ובעוצמה אחרת, וכך גם דרכי ההתמודדות וההתאוששות שלהם, כאשר חלק מהארגונים כבר נמצאים בשלבי התאוששות, וחלק באופן טבעי עדיין לא.

בסדרת הפוסטים הזו ברצוני להאיר מעט ולהציע למנהלים וארגונים כמה כיווני חשיבה וכלים בסיסיים שיסייעו בצמיחה מתוך המשבר.

אני סבור כי למרות ההבדלים המהותיים, תקופת הקורונה אותה חווינו ממש לא מזמן, העניקה לארגונים, לפחות לאלו שהקדישו זמן לניתוח והפקת לקחים מהאירועים, לא מעט תובנות להתנהלות ומעבר מוצלח של משבר.

חלק ניכר מהתובנות שאשתף כאן נובעות מתהליכי למידה שקיימתי עם מנהלים בארגונים בזמן ולאור הקורונה, תוך ביצוע השינויים וההתאמות הנחוצות.

לפני שאצלול לנושא, מילה אחת על תפקידנו כיועצים ארגוניים בעת ניהול משבר. כיועצים ארגוניים, תפקידנו בעת משבר הוא מורכב ורב-ממדי. מצד אחד, אנחנו נדרשים להיות הקול המקצועי והמאזן, המביא ניסיון וידע מארגונים אחרים ומשברים קודמים. מצד שני, עלינו להבין שכל ארגון וכל משבר הם ייחודיים, ולהתאים את הפתרונות למציאות הספציפית.

תפקידנו לסייע למנהלים לזהות את האתגרים והסיכונים, לגבש אסטרטגיות תקשורת ופעולה מתאימות, ובעיקר - להיות שם כשותפים אמיתיים לדרך. בתקופות משבר, יועץ ארגוני טוב הוא לא רק מי שמביא פתרונות מהספרים, אלא גם מי שיודע להקשיב, לתמוך, ולעזור למנהלים לנווט בים הסוער של אי-הוודאות, תוך שמירה על האיזון העדין בין הצורך בתגובה מהירה לבין החשיבה לטווח ארוך.

אז כיצד יכולים ארגונים להתמודד עם משבר ואף לצאת ממנו מחוזקים?

הפעם אבקש לדבר על תקשורת יעילה:

כל מחקר שנעשה בתחום ניהול משברים עוסק רבות בתקשורת פנימית וחיצונית בארגון.

תקשורת נהירה היא מרכיב מכריע של ניהול משברים אפקטיבי והתפתחות ארגונית.

תקשורת יעילה מתמקדת בהעברת מידע בפתיחות, בעקביות, ובאופן שמטפח הבנה ואמון בין הגורמים השונים ובעלי העניין, מהצוות, דרך הלקוחות ועד למשקיעים.

ארגונים שמקיימים תקשורת אפקטיבית בעת משבר הם ארגונים שבוחרים, חרף הקשיים להיות גלויים כלפי פנים וחוץ, להיות עקביים, אחידים, פשוטים וברורים במסרים שלהם.

עלינו לזכור שאנשים הם בדרך כלל לא טיפשים, לקוחות, מחזיקי עניין והציבור בכלל יודעים לזהות במהירות כשמנסים להסתיר מהם מידע, וכמובן מגיבים במהירות ובתקיפות על חוסר כנות.

היו פתוחים ואמיתיים לגבי המצב, הכירו באתגרים ובחוסר הוודאות. זה גם אמין וגם מעורר הזדהות. לקוחות ועובדים מבינים שהמציאות מאתגרת ומעדיפים אמת על פני הצהרות ריקות (סקרי דעת הקהל של התקופה האחרונה בישראל מדגימים זאת היטב...)

כשבעלי עניין מזהים שאנחנו מנסים להתחמק ולטשטש את התמונה, הם בדרך כלל הופכים הרבה פחות מבינים והרבה יותר ספקנים. בדיוק ההפך ממה שהיינו רוצים שיהיו בתקופה כזו ובכלל.

המלצה נוספת לתקשורת בעת משבר היא בהירות.

היו ברורים!

השתמשו בשפה מובנת ופשוטה להעברת מידע מורכב.

רמת הקשב של אנשים בזמן משבר יורדת משמעותית (וגם ככה היא נמוכה בימינו).

היכולת לדייק, להנגיש, לתמצת ולמקד מסרים היא הכרחית בתקופות של עומס מידע ושחיקת הקשב. וזה מתחבר גם להמלצה הקודמת בנוגע לטשטוש מסרים.

הנקודה השלישית בה רציתי להתמקד היא הקמת ערוץ קבוע לעדכונים.

בתקופת משבר, דאגות וחוסר ודאות, כולם מחפשים כל העת מידע.

אם המידע לא יגיע מכם, באופן ברור (שוחחנו על כך זה עתה) ואמין (דנו בכך קודם), באופן שיעורר אמון והזדהות, המידע שאתם מפיצים יאבד מהרלוונטיות שלו, ואנשים יפנו למקורות חלופיים, שזו מילה עדינה לשמועות. ואתם לא רוצים שזה יקרה.

דניאל הגרי מול גל הירש?

אז ככה!

תחשבו על החודשים הראשונים במלחמה, כשהפנים של הגרי הופיעו כל ערב מעל מסכי הטלוויזיה. היו כמו דניאל הגרי.

ולהיות דניאל הגרי אין פירושו שצריך להיות לוחם מובחר יפה תואר עם קול בריטון עמוק. אבל כן מחייב אתכם להיתפס כזמינים, מובנים, פשוטים, אמינים ולקיים רצף של תקשורת עם מחזיקי העניין.

העבירו עדכונים תדירים כדי לעדכן את בעלי העניין בהתפתחויות. וגם אם אין שינויים משמעותיים מבחינתכם, זכרו שמרבית הגורמים אינם במעגל המצומצם, ומה שנהיר לכם לא בהכרח ברור להם. לכן הזנת הערוץ הסדיר במידע אמין ובהיר היא חיונית.

זוכרים שרק כעת דיברתי על דניאל הגרי?

אז אפשרו לאנשים להציג שאלות, גם אם הן מעיקות וחוזרות על עצמן. ואז השיבו לשאלות האלה.

חלק מהותי מתקשורת יעילה עם בעלי העניין שלכם הוא לא רק לספק להם מידע, אלא גם להקשיב לשאלותיהם. תקשורת יעילה היא תקשורת דו-סטרית.

מה שמחזיר אותי להמלצה הראשונה, בה פתחתי, והיא לא לשכוח להיות כנים, ולהכיר באתגרים ובאי-הוודאות שהתקופה מזמנת, גם לארגון, כמו לכולנו במישור הפרטי והלאומי.

בפוסט זה התמקדתי בעיקר בתוכן. בחלק הבא אבקש להעמיק בנושא המנגנונים הארגוניים ועל אופן בנייתם והפעלתם בעת ניהול משברים בארגון. #ניהול_משברים #תקשורת_ארגונית #מנהיגות #פיתוח_ארגוני

יניב אלטרס- יועץ ארגוני