בספרים, מאמרים ופוסטים של אנשי מקצוע, בתחום ניהול השינוי, חוזר שוב ושוב המספר 70%. זה המספר או בקירוב לו שמציין את אחוז הכישלונות בניהול שינוי כך לטענת האנשים שעוסקים בניהול תהליכי שינוי ארגוני. כן, גם אני כלול באלה שמציינים את המספר הזה כאינדיקטור לכך שמרבית תהליכי השינוי נכשלים.
באחד הפוסטים שכתבתי, חבר טוב שלי ואיש מקצוע מוערך מאוד צביקה רול, הפנה את תשומת ליבי לכך שלא נמצא שום ביסוס אמפרי למספר הזה. לפחות לא כזה שהוא יודע עליו. סירבתי להאמין, סיפרתי לו על התכתבויות עם יועצים מחו"ל שגם הם נוקבים במספר הזה. בירור נוסף העלה שגם הם מסתמכים על משהו בנוסח "זה מה שאומרים", " זה המספר המקובל בענף".
אותגרתי מקצועית. התחלתי לבדוק את הנושא קצת יותר לעומק.
McKinsey and Company — “A recent survey of business executives indicates that the percent of change programs that are a success today is… still 30%.”
IBM — “Nearly 60 percent of projects aimed at achieving business change do not fully meet their objectives.
”Harvard Business Review — “The brutal fact is that about 70% of all change initiatives fail .
”Forbes/Towers Watson — “A new study by Towers Watson has found that only 25% of change management initiatives are successful over the long term.”
Connor Partners — “Change practitioners have some culpability for the atrocious 70% failure rate of change initiatives.”
לטעמי, חשוב לעשות אבחנה בין מחקר אמפרי שחייב לעמוד בכללים אקדמיים ובין סקרים ומחקרים אינטרנטיים שמופצים ע"י חברות הייעוץ. אני לא טוען שסקרים אינם מראים כיוון, מגמה או מציגים תמונה לא נכונה, אבל חושב לשאול האם הם עומדים באמות המידה הנדרשות ממחקרים אקדמיים. ולא ששם הכל תקין. כמו שתראו בכתבה הזו.
בבלוג הזה תוכלו למצוא ערעור נוסף על מספר הקסם 70%.
Consultant Jack Martin Leith summarizes the myth as follows:
” The various sources of the widely-quoted 70% change failure rate, notably McKinsey & Company, and the person who started it all: John Kotter, who undertook a 10-year study of 100+ companies but provided no evidence in support of his findings. “
Most fascinating, the original quotation that formed the basis for this statistic doesn’t even claim that 70% of change efforts fail.
It says:
” Our unscientific estimate is that as many as 50 percent to 70 percent of the organizations that undertake a reengineering effort do not achieve the dramatic results they intended. “
Clearly, this is hardly the same as claiming that “70% of change efforts fail.”
וג'ון קוטר בספרו leading change מציין כי:
” From years of study, I estimate today more than 70 per cent of needed change either fails to be launched, even though some people clearly see the need, fails to be completed even though some people exhaust themselves trying, or finishes over budget, late and with initial aspirations unmet. “
קוטר מעריך, הוא לא באמת קובע. הוא לא אומר שזה ממצא אמפרי. זו הערכה שלו
ושימו לב לציטוט הבא שלקוח מכאן:
A 2011 article in the Journal of Change Management critically reviewed five published instances that identify a 70% failure rate. Its findings – “the review highlights the absence of valid and reliable empirical evidence” supporting this statistic. The author concludes that this narrative is popular, but lacks supporting evidence.
כדי להבהיר את נושא השינוי יש צורך לשאול לא מעט שאלות, שלוש מהן:האחת, מה מוגדר שינוי? הטמעת תוכנית אסטרטגית, הטמעת תוכנית ERP, הטמעת ערכים ארגוניים, שינוי בהגדרת תפקיד?, רילוקיישן? כולם שינויים ועדיין יש הבדל בין הטמעת תוכנית אסטרטגית ובין שינוי בהגדרות התפקיד. כשמציינים הצלחות וכישלונות מן הראוי להבחין באילו שינויים מדובר. כי אין כישלון בהטמעת תוכנית ERP, ככישלון ברילוקיישן.השנייה, מה מוגדר כהצלחה ומה מוגדר ככישלון? האם הצלחה חלקית נתפסת כהצלחה או ככישלון. שינוי שהצליח אבל חרג בתקציב ובלוחות הזמנים, נחשב להצלחה או כישלון?השלישית, מהו טווח הזמן בו בוחנים הצלחה/כישלון. מיד בתום התהליך?, לאחר חצי שנה?, שנה? מהו פרק הזמן הנדרש כדי להחליט האם מדובר בהצלחה/כישלון?
ניהול תהליכי שינוי הוא נושא מורכב, מסובך, שכולל הרבה מאוד סוגיות בתחומים שונים, החל ממדעי המוח וכלה במדעי ההתנהגות. אנחנו כיועצים שמובילים תהליכים כאלה, צריכים לנסות להיות ערים למורכבות הנושא ולדייק אותו כמה שיותר. זה יעזור ללקוחות שלנו ולנו.
ושתהיה שנה טובה. שנה שבה נעלה את אחוזי ההצלחה של תהליכי שינוי.
Comentários