top of page

המנהל הבכיר הישראלי כלוליין –המקרה של פרופסור גמזו - יעקב ויטנברג




מי מאתנו לא אוהב לוליינים?

בעולם הניהול, האקרובטים הם אלה שמוכנים להציב עצמם בסיכון מתמיד. אלה שמגלים יכולות גבוהות של קואורדינציה גבוהה, יכולת לווסת אלמנטים וזרמים מנוגדים ולהובילם לכדי פעולה משולבת והרמונית. את זה משיגים המנהלים הלולייניים באמצעות כישוריהם הטבעיים והחברתיים. הם יודעים לנווט מבלי לפגוע באגו של חלק גדול מהמשתתפים. מצד שני, יש להם יכולת התמדה, סבלנות עצומה ועקשנות. המנהל הלוליין חייב להיחלץ ממצבים קשים, ולשמור על שיווי משקל פיסי ונפשי. לשמוע ולא לקחת ללב. להיזהר מלהתדרדר לשיווי משקל רופף שבו תנועה קלה בכיוון שגוי כל שהוא, תוציא אותו מאיזון. אגב הגמרא מתארת כמה אמוראים שהפליאו בפעילות אקרובטית לפני רבותיהם כדי לשמחם.


לישראל ממלכת ה"יהיה בסדר" והנסתדר, "סמוך על סחבק", ארץ שופעת "אלתורים" ופטנטים, יש יתרונות רבים. זאת אולי אחת הסיבות שהביאה להערצה שמפנים כלפינו כ-"סטארט-אפ ניישן". בממלכת היזמות והאלתורים, יש יתרונות לחשיבה שמחוץ לקופסה ולהבלחות של הברקות מהפכניות. אבל כאשר צריך להוציא מהרעיונות הטובים והמקוריים הללו מוצר או תהליך, חייבים לעיתים להתמקד ולבחור רק קומץ מהם ולעיתים לבחור רק רעיון אחד ואז להמשיך אל היעד. אך כשאנו מנהלים פרויקט, עסק וארגון בישראל, האתגר הגדול הוא להביא את כל הרעיונאים הללו, (המלאים בעצמם, והמבקרים בלי הרף מה שלא תואם את הקונספט שלהם) לעבוד כצוות. ולשם כך אנו כנראה זקוקים גם לכישורי לוליינות גדולים.מי מאתנו לא אוהב לוליינים? בעולם הניהול, האקרובטים הם אלה שמוכנים להציב עצמם בסיכון מתמיד. אלה שמגלים יכולות גבוהות של קואורדינציה גבוהה, יכולת לווסת אלמנטים וזרמים מנוגדים ולהובילם לכדי פעולה משולבת והרמונית. את זה משיגים המנהלים הלולייניים באמצעות כישוריהם הטבעיים והחברתיים. הם יודעים לנווט מבלי לפגוע באגו של חלק גדול מהמשתתפים. מצד שני, יש להם יכולת התמדה, סבלנות עצומה ועקשנות. המנהל הלוליין חייב להיחלץ ממצבים קשים, ולשמור על שיווי משקל פיסי ונפשי. לשמוע ולא לקחת ללב. להיזהר מלהתדרדר לשיווי משקל רופף שבו תנועה קלה בכיוון שגוי כל שהוא, תוציא אותו מאיזון. אגב הגמרא מתארת כמה אמוראים שהפליאו בפעילות אקרובטית לפני רבותיהם כדי לשמחם.


עד כמה פרופסור גמזו הוא אכן לוליין מוצלח?

מצד אחד יש לו רקורד מרשים, ובתחום הקורונה אפילו רקורד מרשים מאד. בבית מדרשו באיכילוב פותחה הנוסחה שחזתה בהצלחה ובדיוק רב את הצפוי לקרות בשטח ההדבקה והחולים הקשים והמונשמים.  אבל הפעם, מחוץ לממלכה הפרטית שלו, הוא חשוף לשחקנים "זרים" ולעיתים "מאתגרים" אם לא לומר עוינים. הוא צריך לתמרן בין כל רבותיו ואדוניו, ללא סמכויות. מסביבו שחקני זירה רבים אכזריים שרק מצפים לנפילתו. על אלה יש להוסיף תקשורת שבה יושבים מתחריו, ושמחים לעשות צימס מכל מחדל נוסף. ולא לשכוח שגם לו יש אגו (ויתכן שבצדק). ובנוסף הפעם מעורבת כאן פוליטיקה גדולה, אדירה. מי שמינה אותו (לוליין פוליטי ואפילו קוסם) נחשב כאחד שמרבה להנחיל לעצמו הצלחות ולאחרים כישלונות. השאלה המסקרנת היא, האם גמזו יצליח גם הפעם, בשדה המוקשים הגדול הזה במה שנכשלו קודמיו. האם חס וחלילה למגינת ליבנו ונפשותינו הוא ייהפך חיש קל לשעיר לעזאזל של המערכת? 

וזה מביא אותנו לתכלית של פוסט זה. אנחנו תוהים ביננו לבין עצמנו האם אפשר לאמן וללמד לוליינות ניהולית? האם אנחנו יכולים ל"אוורר" את התוכניות המסורתיות של הכשרת מנהלים, או את אחד המודלים הנפוצים (כמו הכשרה למיומנויות ניהול או את סט הכלים ה״רכים״ או ה״קשים״) ולכלול את נושא "הלוליינות". אישית היינו מעורבים במאות תוכניות לפיתוח מנהלים, כתבנו בנושא מאמרים וסרטים ואנו תוהים האם לא הגיע העת להוסיף להכשרת המנהלים הבכירים את מקצוע הלוליינות.

נשמח לשמוע דעתכם, עד כמה הכשרת מנהלים הקלאסית באקדמיה ומחוצה לה הכוללת אימונים וסימולציות, צריכה להוסיף לסט הכלים שלה גם את כישורי הלוליינות?  

בינתיים נעקוב במתח, בעניין ובתקווה, אחרי עלילותיו של פרופסור גמזו. נאחל לו הצלחה באתגרים הרבים  העומדים לפתחו. הצלחתו - הצלחתנו. ובכלל ייתכן שיש לנו הפעם CASE STUDY מעניין ומרתק שינפץ חלק מהמיתוסים עליהם גדלנו בניהול הקלאסי.


  יעקב ויטנברג              אורי ירדני

   יועץ אירגוני               יזם בינלאומי של חויות רב חושיות      

 

Commentaires

Noté 0 étoile sur 5.
Pas encore de note

Ajouter une note
bottom of page