למה אתה מתכוון כשאתה אומר אומץ?
- 24 ביוני
- זמן קריאה 1 דקות
מה זה בעצם "אומץ מוסרי" בעבודה?
מחקר חדש מפרק את זה לחמישה חלקים.
רובנו חושבים על אומץ במקום העבודה כמשהו אחד גדול ומעורפל — "להגיד את האמת", "לעמוד על שלך". אבל מחקר חדש שפורסם בכתב העת Human Resource Development Quarterly לוקח את המושג הזה ועושה לו סדר.
שתי חוקרות, ניקול ויט וכרמן טאנר, פיתחו ואימתו כלי מדידה חדש בשם Workplace Moral Courage Scale — סולם לאומץ מוסרי בעבודה.
הן אספו נתונים מ-995 עובדים גרמנים בשני מדגמים נפרדים, והתגלה משהו מעניין: אומץ מוסרי בעבודה אינו תכונה אחת, אלא מורכב במחקר הזה מחמישה ממדים נבדלים זה מזה.
וכאן זה נהיה מעשי. הנה חמשת הפרצופים של אומץ מוסרי שהתגלו במחקר:
האחד — הטלת ספק בהתנהגות לא אתית של עמית. להעז ולומר משהו כשחבר לצוות חוצה קו.
השני — הטלת ספק בהתנהגות לא אתית של הממונה. וזה כבר משחק אחר לגמרי. לאתגר את מי שיושב מעליך בהיררכיה דורש אומץ מסוג אחר.
השלישי — סירוב לפקודה לא מוסרית. לא רק לשתוק או למחות, אלא לומר "לא, את זה אני לא עושה".
הרביעי — הודאה בטעות.
החמישי — יזום שינוי חיובי. אומץ אינו רק להתנגד לרע, אלא גם להציע, להניע ולהוביל לטוב.
הממצא שהכי הדהד אצלי: גם אחרי שהחוקרות נטרלו סטטיסטית את השפעת התרבות הארגונית — לחץ לפשרה, ציות לסמכות, ודוגמה אישית של המנהל, האומץ המוסרי האישי עדיין הוסיף תרומה ייחודית בניבוי מי שותק בארגון.
התרומה הזו צנועה בגודלה, והסביבה הארגונית עדיין משחקת תפקיד מרכזי, אבל היא אמיתית ומובהקת.
כלומר: האומץ המוסרי אינו רק תוצר של הסביבה, יש בו רכיב אישי שאפשר למדוד,
ואם אפשר למדוד, אפשר גם לפתח.
שבוע מצוין לכולם/ן
תגובות