חברים יקרים,
הנה אנחנו כבר בעיצומו של חג החירות. וזה נראה שאכן אנחנו יוצאים לחירות - מהבידודים, וההגבלות, המחשבים והזום, ואולי עוד מעט אפילו מהמסיכות... ויוצאים לקראת החירות - להיפגש ולחבק את אהובינו וחברינו... אז חג שמח לכולכם, מאחלת שהאביב הפורח מסביב יורגש גם בלבבות.
וגם אני עומדת להחזיר לי את חירותי.... מתפקידי כיו"ר פ.א.י., ומוכנה ומזומנה להעביר את התפקיד הלאה.
"היה זה הטוב שבזמנים, היה זה הרע שבזמנים" כתב צ'רלס דיקנס בתחילת הספר "בין שתי ערים". כך - אני מרגישה - עברה עלינו השנה האחרונה, שנת הקורונה, מאז הבידוד הראשון סביב חג הפסח הקודם. מניחה שזה נכון לכל אחד באופן אישי ומקצועי. אצל חלקנו פגיעה משמעותית בעבודה ובהכנסות, אצל חלק אחר התארגנות מחדש ואולי אפילו פריחה מקצועית מחודשת, ואצל רובנו - שניהם ביחד....
באופן ארגוני עברה עלינו בפ.א.י. שנה של טרנספורמציה - חיובית. אם לפני כן התלבטנו לגבי המעבר לדיגיטל, הקורונה לא הותירה לנו ברירה, ובהתארגנות סופר מהירה עברנו לעשייה, למידה וחיבור כל הקהילה באמצעות הזום. יוזמות של חברי הנהלה ושל חברי הקהילה בשלו ועברו במהירות מרעיונות לעשיה. פעילות התנדבותית בתחום החינוך, פיקוד העורף והחברה האזרחית, למידה אינטנסיבית שהחלה סביב ניהול משברים, וממשיכה עד היום בגיוון רב עם מרצים מהארץ ומחו"ל - 33 מפגשים, יותר מאי פעם. קורסים וסדרות של מפגשי למידה, 8 קבוצות עמיתים פעילות, אתר פעיל שאף עומד להתחדש, מעל ל- 35 פודקאסטים, ובמקום כנס - פסגת חקר מוקיר נפלאה. סטודנטים מכל תכניות הלימודים בארץ משתתפים במפגשי הלמידה שלנו, ואנחנו גם מקיימים קשר הדדי ורציף עם מנהלי התכניות השונות ליעוץ ארגוני. חידשנו את הקוד האתי, ואנחנו בתהליך של הגדרה מחדש של הליבה של המקצוע. הקורונה שיפרה באופן פרדוקסלי גם את מצבנו הפיננסי, ואף אפשרה לנו לקבל אישור על ניהול תקין. כל זאת עם ועד מנהל חזק ורציני, יזמי ואחראי שהיה תענוג לעבוד איתו, עם כל אחד לחוד ועם כולם ביחד.
כאשר לקחתי על עצמי את תפקיד היו"ר ידעתי שמדובר בתפקיד עתיר השקעה, וקצבתי לעצמי זמן של בין חצי שנה לשנה וחצי למלא אותו. עשיתי זאת באהבה רבה והתמסרות, ואילולא מצב בריאותי יתכן שהייתי ממשיכה עוד קצת, אבל רכבת ההרים שאני חווה בחודשים האחרונים הכריחה אותי להודות בפני עצמי שאינני מסוגלת לעשות זאת יותר . למרות שמצבי השתפר, יהיה זה חסר אחריות להמשיך. אני רוצה להודות כאן מקרב לב לגלית ויובל שלקחו על עצמם במשותף את התפקיד באופן זמני, אבל העמותה זקוקה לניהול ברור ויציב. זה הזמן לבחירות חדשות ולמנהיגות חדשה.
אם יש משהו שלמדתי בשנה וחצי האלה זה את כח החיות הנפלא של הקהילה הזו, כח שהטלתי בו ספק כשנכנסתי לתפקיד. למדתי גם שיש חשיבות לקיומה ופעילותה של העמותה לא רק לחבריה, ולסטודנטים שלומדים את המקצוע, אלא לכל קהילת היועצים הארגוניים. ובפגישות השונות למדתי איזה אנשים נפלאים יש לנו בקהילה ואנחנו לא תמיד ידענו.
זוהי פרידה מהתפקיד, אבל כמובן לא מהקהילה. אמשיך לתרום כמיטב יכולתי וניסיוני, ככל שאוכל, באהבה רבה.
עוד יהיה זמן לפרידה רשמית, אבל כבר כאן רוצה לתת תודה מקרב לב ליוליה, חברה ובולדוזר, שהיא המנוע שמאחורי כל הפעילות. לחברי הועד - על הפעילות, האחריות והמסירות של כל אחד מכם, החברות, התמיכה והיוזמה. ובעיקר לכם, חברי עמותה יקרים, על השותפות, העידוד, והפירגון והיוזמות.
שלכם אורה
ד"ר אורה סתר - יו"ר פ.א.י
Comentários