מעבר מאטרקטור דו- קוטבי לאטרקטור תלת-קוטבי - ד"ר יובל דרור

בארצות רבות ישנה תאווה נוסטלגית בלתי ברורה:'let's make America great again" קורא הנשיא האמריקאי שאף פעם אי-אפשר לנבא לאיזה עתיד הוא ייקח אותנו באמצעות הטוייטר. אם לאחר שנפלה החומה הגרמנית ניבאו לנו  את 'סוף ההיסטוריה' – הכרזת הניצחון של הקפיטליזם הדמוקרטי על הסוציאליזם הקומוניסטי, מה מכינה לנו ההיטוריה עכשיו? למה לחזור באופן נוסטלגי אחורה כאשר הכל מושך קדימה?

אם אנחנו נימצאים בנקודת פיצול (bifurcation) מהו המושך (attractor) הבא?

מנקודת מבט היסטורית המאבק של הקפיטליזם – עד סוף המאה הקודמת היה מול הסוציאליזם. כל אחד היה צריך לשייך את עצמו לאחת משתי ה'דתות' –ואם לא הצלחת היית היכן שהו ביניהן ('הבלתי מזדהות' – המזהות את עצמן על דרך השלילה, כיוון שלא הייתה להן דרך משלהן).

מה שקרה מאד הוא בין היתר עלייתן של הפירמות הגדולות ויצירת מאזני כוח חדשים בינם לבין המדיענות )מאבק שאנחנו עדים לא דרך מאמצי הרגולטרוים לישר את הפירמות הגדולות או לפרק אותן)

היחיד מוצא את עצמו היום בעל שלוש אופציות להזדהות:

האופציה המדינתי (estate): ההשתייכות וההזדהות עם השבט ושליטיו, המדינה ושליטיה – שעושים הכל כדי לחפות עלינו התנהגויות רצויות להם באמצעות מקלות (חוקים ומיסים) ולפעמים גם באמצעות גזרים (שירותים למיניהם). 

האופציה הערכית: אפשרות הבחירה בין קפיטליזם לסוציאלים הלכה לעולמה. נותרנו בין פאשיזם לליברליות. למרבה הפלא ישנם יותר ויותר מאזרחי המדינות המעדיפים פופוליזם (פאשיזם מוסווה) על דמוקרטיה (ליברליות גלויה)

האופציה החברתית (firm): מנהלי הפירמה יודעים כי בעולם תחרותי קל לנו יותר לספק את שירותינו (הידע, היכולות והאנרגיות) למי שיעניק לנו חבילה יותר משתלמת של הוקרה ותיגמול. לכן, בטווח הנירה לעין אפשר לצפות שהמגמה של עסקים לנוע לכיוון יותר חברתי-סביבתי תמשיך להפתח, כל עוד אנחנו נעמיד את הדרישה (ראה עובדי גוגל ומייקרוסופט).

בשונה מן העבר שבו הית צריך לבחור או שבחרו עבורך את הזהות החברתית- פוליטית שלך, כיום כל אחד יכול לנדוד בין הזהויות ולהזדהות במגוון דרכים – מעבר מ'או-או' ל'גם-וגם'. בבלוג קודם הצעתי את האפשרות שאולי עדיף לנו להיות אזרחים שלך הפירמות במקום אזרחים של המדינות – כי אולי מנהלי הפירמות עדיפים עבורנו מאשר ראשי המדינות.

לסיכום,

עברנו מעולם דו-קוטבי: מערב (קפיטליסטי-דמוקרטי –ליברלי) מול המזרח (קומיניסטי-סוציליסטי-מדינתי) לעולם תלת-קוטבי שמעמיד לנו אפשרויות לבחור ולנוע בין שלושה קטבים: המדינתי (הפופוליסטי), הערכי (קפיטליזם שפוי), החברתי (פירמה). הפעם אנחנו יכולים לבחור את המסלול שלנו!

מה יביא לנו החופש הזה?

# נכתב גם בהשראת מאמר המערכת של ה'אקונומיסט' לסיכום שנת 2018