חשיבה המצאתית שיטתית

פינת חמישי ב-17:00 לקהילה-21.3.2024

נכנסים לשגרת חמישי ב-17:00:

איינשטיין של עולם החשיבה היצירתית:

גנריך אלטושלר היה מדען, ממציא, סופר ועיתונאי שגדל בברה"מ של תחילת שנות ה-20.

מעבר לסיפור החיים המרתק שלו, שאפשר לקרוא בהרחבה ברשת, אלטשולר העניק מתנה גדולה לעולם, חוץ משלל המצאותיו. הוא פיתח את תיאוריית TRIZ.

רקע- לאחר בחינה מעמיקה של פטנטים שנרשמו במשך עשרות שנים, אלטשולר והשותפים שלו פיתחו את הכלי והתפיסה כמענה לפתרון סוגיות טכנולוגיות והנדסיות, אבל בבסיס המחקר עמדה תפיסה עמוקה על תהליכי קבלת החלטות שרלוונטיים למגוון רחב של ארגונים ותהליכי חשיבה.

הנחת היסוד של התיאוריה היא, שבניגוד לתפיסה הרווחת, הפתרון לבעיות מעמיקות שדורשות חשיבה מורכבת אינן נמצאות מחוץ לטווח הבעיה, אלא בתוכה. עקרון העולם הסגור זה נקרא-על מנת למצוא פתרון אפקטיבי לבעיה, יש למפות ולהסתכל אחרת על מרכיבי הבעיה עצמה ולגזור מהם רעיונות חדשים.

הם גילו כמה עשרות טכניקות חשיבה שדרכם הפטנטים שהם חקרו פותחו. הטכניקות המרכזיות שמוכרות יותר היום: טכניקת ההחסרה, טכניקת האיחוד/מיזוג וטכניקת שינוי הזווית.

איך זה קשור אלינו? מעבר לאפשרות להעמיק בכלים ובשיטות של TRIZ (שבגלגולה הנוכחית נקראת חשיבה המצאתית שיטתית), יש כאן תובנה משמעותית לאופן שבו אנחנו חושבים על תהליכי קבלת ההחלטות בתוך מערכות.

לא רק מגוון מתודות שבהן אפשר להשתמש בתהליכי יצירה וסיעור מוחות בתוך ארגונים (בפעם האחרונה שבדקתי יש 41 שיטות כאלה), אלא בעיקר התובנה, שכאשר ארגון, מנהל מחלקה או פרויקט, מחפש רעיון ש"יוצא מחוץ לקופסה", משהו "יצירתי ופורץ דרך", אנחנו יכולים כיועצים להביא תפיסה מקצועית אחרת, שמבוססת על שנים של התנסויות, למידה ומחקר.

תפיסה שמניחה שהפתרון מצוי בחדר, דרך מרכיבי הבעיה עצמה ובחיבור האנושי. צריך לאפיין נכון את הבעיה, לצרף כלי חשיבה מתוך ה-TRIZ, ולהאמין בפוטנציאל היצירתי של האנשים. לא להמציא משהו חדש, אלא למצוא חדשנות בתוך המרחב הקיים.

כתמיד, הפינה שבועית היא גם הזמנה לדיאלוג. להגיב, להוסיף, לאתגר ולשתף.

פורים שמח לכולנו

עידן לוין

חבר הנהלת פ.א.י ומוביל "סיירת החברים" של העמותה