הרצאה של ד"ר הלנה קימרון - מנהלת הערכה 'אבני ראשה'
הרצאה של עמליה חיימוביץ - מנכ"לית 'אבני ראשה'
הרצאה של ד"ר סיגל ריינדרס כפרי - מנהלת הערכה ומדידה, קרן יד הנדיב
הרצאה של גל פישר - מנהל תחום חינוך, קרן יד הנדיב
נקודת המבט של אבני ראשה
אבני ראשה, המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, עוסק בהכשרה ובפיתוח מקצועי של כלל מנהלי בתי הספר והמפקחים בישראל, מתוך הכרה בכך שמנהיגותם היא המפתח לקידום מערכת החינוך בישראל. חזונו של המכון הוא קידום מערכת החינוך בישראל ושיפור הישגיה על ידי מנהלי בתי הספר והמפקחים כקהילה מקצועית מובילה. כדי לממש חזון זה, מכון אבני ראשה פועל ליצירת עתודה ניהולית מקצועית, לפיתוח ולהפעלה של תוכניות הכשרה למנהלים, ולקידום תהליכי התפתחות ולמידה למנהלים מכהנים ולמפקחים.
המכון בראשית דרכו
המכון הוקם בשנת 2007, ובראשית דרכו הגדיר את תיאוריית השינוי שלו – תוצאות והשפעות מצופות של המכון (תרשים 1).
תרשים 1: תיאוריית השינוי של אבני ראשה
בשנותיו הראשונות השקיע המכון במגוון פעולות תשתיתיות נדרשות: אסדרה וסטנדרטים, פיתוח תפיסות וידע על ניהול בית ספרי (בדגש על מנהיגות פדגוגית), וכן הקמה, מיסוד והפעלה של מערכי למידה (ראו פירוט בתרשים 2).
תרשים 2: 'טביעות הרגל' של אבני ראשה
הערכה פנימית באבני ראשה היא חלק בלתי נפרד מהארגון מאז היווסדו, וזאת מתוך תפיסתו כארגון לומד. לאורך השנים הראשונות, בד בבד עם הפעולות המרכזיות של המכון, התמקדה ההערכה הפנימית בעיקר בטיוב התשומות והפעולות של המכון (שני רכיביה הראשונים של תיאוריית השינוי), לעיתים מתוך העמקה בתוכנית מסוימת.
לקראת העשור למכון
לקראת העשור למכון התשתיות כבר פותחו ומוסדו, המכון מיצב וייצב את עצמו מבחינת איכות התשומות והפעולות שלו. גם ממצאי ההערכה הפנימית העידו על איכות גבוהה של תהליכי הלמידה של המכון.
אפשר לזהות השפעות של המכון בכמה מעגלי השפעה:
השפעה על הפרופסיה של מנהל ומפקח כמנהיגים פדגוגיים, כגון סטנדרטים מקצועיים בתפיסת תפקיד, גיבוש תפיסת הלמידה להכשרה ולפיתוח מקצועי של מנהלים ומפקחים, מרכז ידע ותמיכה במהלכים מערכתיים;
השפעה על מדיניות, כגון בניית אחריות משותפת למכון, למחוז ולמשרד החינוך, ביסוס קבלת ההחלטות הנוגעות למדיניות על מחקר עדכני רלוונטי;
השפעה על קהלי היעד, כגון הישרדות של מנהלי בתי ספר בתפקידם בשנים הראשונות, טיפוח פרקטיקות רלוונטיות של מנהיגות פדגוגית של מנהלים ושל מפקחים.
נוסף על כך, המכון כארגון לומד החל לבחון "מה הלאה?" לפי תיאוריית השינוי שלו, ולשאול את עצמו שאלות בנוגע לתוצאות ובנוגע לאימפקט. בד בבד עם הצורך הפנימי שעלה בתוך המכון, שאלות דומות הופנו אליו על ידי בעלי עניין חיצוניים (כגון קרן יד הנדיב, משרד החינוך ומשרד האוצר).
התקבלה החלטה שהערכת האימפקט תהיה באחריותה של הערכה חיצונית (על ידי ראמ"ה), מסיבות של אובייקטיביות, נגישות למגוון נתונים על בתי הספר במערכת החינוך (ובכלל זה הישגי תלמידים) ועוד.
ההערכה הפנימית החלה לעבור תהליך שינוי, שכלל מעבר מהערכת איכות התהליכים אל הערכת תוצאות ברמת הלומדים, דהיינו – הערכה הממוקדת בהשפעה של תוכניות/פעולות של המכון על שכלול הפרקטיקות של המנהלים והמפקחים הלומדים.
ההתמודדות עם האתגרים הכרוכים בהערכת התוצאות בהערכה פנימית בד בבד עם ההתקדמות בתכנון הערכת האימפקט על ידי הערכה חיצונית העלו סוגיות עקרוניות בהקשר של אימפקט והערכתו.
מהו האימפקט?
מהו האימפקט של הארגון (כמכלול), להבדיל מההשפעה של כל אחת מתוכניותיו, ומהו האימפקט לאורך זמן כצירוף ההשפעות יחד (מהו הסכום הגדול מסך מרכיביו)?
לאיזה אימפקט אפשר לצפות לנוכח הפעילות המרכזית שלו (פיתוח מקצועי של מנהלים ומפקחים)? האם ישנה הלימה בין האימפקט כפי שהוגדר בראשית דרכו של המכון ובין זירות פעולה מרכזיות כפי שהתגבשו במהלך הזמן?
האם אפשר לצפות לאימפקט דומה בבתי ספר שונים? מהו האימפקט במגוון הקשרים?
כיצד להעריך את האימפקט?
לנוכח הערעור על האימפקט כפי שהוגדר בראשית דרכו של המכון, כיצד להעריך אימפקט שאינו מוגדר עד הסוף או שאין הסכמה על הריאליות שלו בקרב מגוון בעלי עניין?
מהן הראיות המספקות נמענים שונים (פנימיים וחיצוניים), וכיצד לנהוג כאשר יש מתח בין הציפיות השונות?
כיצד אפשר להעריך את האימפקט כאשר המכון הוא אחד מה'שחקנים' הרבים במערכת הכללית? האם השאיפה לזיהוי הערך המוסף (בידוד השפעתו של המכון) ריאלית?
התחושה היא שהמענה לסוגיות אלה מצריך גיבוש פרדיגמה ביחס לאימפקט מתוך מנעד שבקצהו האחד – תפיסה של מערכות פשוטות ושינויים ליניאריים במעגלי השפעה מבודדים, ובקצהו השני – תפיסה של מערכות מורכבות שלפיה השינויים בלתי צפויים והם מתהווים מתוך אינטראקציות מגוונות בין הרכיבים השונים.
כעת אנחנו בעיצומה של ההתמודדות ובעיצומו של תהליך שינוי ארגוני שהניעה, בין היתר, החשיבה על האימפקט.
יד הנדיב: מקרה בוחן אבני ראשה
יד הנדיב היא קרן פילנתרופית ותיקה של משפחת רוטשילד, השואפת לתת מענה לצורכי החברה הישראלית בדרכים חדשניות בתחומים שבמיקוד: חינוך, סביבה, מצוינות אקדמית, החברה הערבית והגיל הרך. התחום של הערכה ומדידה הוא תחום צעיר יחסית בקרן, והוא נועד לתמוך בעבודה האסטרטגית בתחומי התוכן השונים. הכוונה היא שתהליכי הערכה ומדידה יהפכו לחלק בלתי נפרד ממעגל החיים האסטרטגי ויתמכו באפקטיביות של האסטרטגיות. שאלת השגת האימפקט היא אחת השאלות הנשאלות על ידי הקרן בכל אסטרטגיה, אך המורכבות המאפיינת את האסטרטגיות של יד הנדיב, לצד המכוונות להשגת השפעה בטווח הארוך, מביאה איתה גם אתגרי מדידה הנוגעים בשאלות כגון – מהן האינדיקציות להזזת המחט החברתית? עד כמה אפשר לייחס את ההשפעה למנופי השינוי של התוכנית כאשר זו פועלת במערכת דינמית ומשתנה? ועוד.
מיום הקמתו של מכון אבני ראשה הייתה שאלת מדידת האימפקט סוגיה שהונחה לפתחה של הראמ"ה כגורם הערכה חיצוני למכון, ואילו מהלכי ההערכה הפנימיים התמקדו בעיקר בבחינת איכותם של תהליכי הכשרת המנהלים והמפקחים וטיובם. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסת הקרן, והתגבשה הבנה שהמורכבות הכרוכה בשאלת מדידת האימפקט של המכון וההיתכנות המוגבלת לקשר בין ההכשרה להישגים, הן מהותית והן מתודולוגית, דורשות חשיבה מחדש על תהליכי הערכה שיכולים לספק את התשובה לשאלה על השפעת המכון. בדיאלוג שהתקיים בין הקרן ובין המכון עודדה הקרן חשיבה רפלקטיבית על תהליכי הערכה שהמכון הוביל בעשור האחרון והרחבה של נקודת המבט גם על שאלת המדידה של השפעת המכון. חשיבה מחודשת זו חברה למוטיבציות הפנימיות של המכון והניעה סדרה של פעולות שהמכון הוביל, כגון סקירה של מודלים בעולם העוסקים בהערכה של הכשרת מנהלים, פיתוח של מתודולוגיות חדשניות לאיסוף עדויות שילמדו על אימוצן של פרקטיקות על ידי המנהלים והמפקחים, הקמת צוות מומחים שמלווה בעיצוב מערך מדידה שיאפשר ללמוד על השפעת ההכשרה על בתי הספר שבהם פועלים המנהלים, וכן דיון של צוות המכון על מהות האימפקט. בתהליך זה רואה הקרן את עצמה כמאתגרת את החשיבה וכפרטנרית לחשיבה על הדילמות ועל האתגרים שבהם נעסוק בכנס.
Comments