top of page

תוצאות חיפוש עבור "ויטנברג"

נמצאו 66 תוצאות עבור "ויטנברג"

  • סיעור מוחות ״קלאסי״: בזבוז זמן ומוח או הבטחה גדולה שהפכה לאופנת ניהול מאכזבת - יעקב ויטנברג

    יעקב ויטנברג התלהבות היתר מסיעור מוחות קלאסי ומחוכמת ההמונים הפופולריים אל מול הביקורת עליה סיעור מוחות יעקב ויטנברג, תנאים ליצירתיות :1000 עובדים אלף רעיונות בשנה ,פאי 2020 2. יעקב ויטנברג, מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית ,החשיבות של גישת רב רעיון בימות משבר הקורונה. יעקב ויטנברג ,בזבוז של מוח משאבי אנוש 1993 , 10-13. יעקב ויטנברג,  צוות שיפור ככלי ארגוני לשיפור תוצאות במגזר הציבורי ,פאי ,2020 15.

  • אני "נדלק" כאשר אני כיועץ ארגוני קורא מאמר או בלוג מקורי ופורץ דרך - יעקב ויטנברג

    בעידן החדש הכותבים המצליחים יותר לכתוב ספרים או מאמרים יישומיים, רלוונטיים, ייחודיים ומהר הם יותר עיתונאים זריזים ופחות אנשי אקדמיה. כיועץ ארגוני, אני מעדיף בדרך כלל ספר, מאמר או בלוג בתחומי ייעוץ, ניהול, ארגון, איכות או מצוינות שבולט בתרומתו הייחודית, בערך המוסף שהוא מביא. פחות חשובים לי כקורא הצגת סקירות, תמצות, עיבוד ומחזור משנתם ורעיונותיהם של כותבים ידועים ופורצי דרך, גם אם זו הדרך הנכונה לקדם את המדע. אם ארצה לקרוא את משנתם המקורית אגיע למקור ללא צורך בתיווך, בתמצות או מחזור רעיונותיהם על ידי אחרים. בדומה ליועצים ארגוניים אחרים החיים באילוצי זמן ואוחזים ברקע האקדמי בהכשרה הבסיסית של המקצוע, אני מחפש את מעט הרעיונות המבריקים המקוריים ופורצי הדרך ולא את המרב הבנאלי "שנטחן דק דק". הברק חוזר לעיני כאשר אני נתקל, ברעיון מקורי, תובנה משמעותית רלוונטית, סיפור מרתק  או חומר מעורר מחשבה. ההנאה האישית הגדולה שלי לכן בכתיבה היא לכתוב יחד עם עמית או לבד בעיקר מתוך הידע והניסיון האישי הנצבר לאורך שנים. כתיבה בהנאה, בספונטניות, מתוך דיאלוג פורה  ומחשבה מפרה הדדית. זאת, כאשר המטרה העיקרית היא להציג רעיון או תובנה מקוריים, מנגנון או כלי חדש או משודרג, התנסות ייחודית ומשמעותית. חשוב לנסות לשוחח עם הקורא, "לשוחח איתו" מתוך הכתיבה בצורה אותנטית בגובה העיניים ולחוש שהשפתיים שלי נעות כשאני כותב. אני כותב כדי להעביר את הידע שיש לי הלאה כדי להבין, להוכיח דברים, לעבד רגשות ומחשבות. הכתיבה מאפשרת לי להעביר רעיון לרמת המעשה. ברור שכתיבה ספונטנית של כאן ועכשיו אינה טהורה לחלוטין, היא מושפעת מעשרות ספרים ומאמרים טיפים והרצאות שנחשפתי אליהם בשנותי כיועץ ארגוני והטביעו עלי חותם כלשהו גלוי או סמוי. אני חסיד של הקריאה בהשראת גישת "המוח השלם". גישה שאהובה עלי המשלבת בין יכולות מוח ימין ושמאל. אני מעדיף כתיבה משני צדי המוח. הכתיבה בהשראת מוח שמאל היא שיטתית, מגובה בניתוחים ונתונים, לוגית מאורגנת ומסודרת. לצדה, הכתיבה בהשראת מוח ימין היא יצירתית, מערבת ראיה רחבה מערכתית, ויזואלית, משלבת פנטזיות, סיפורים וחלומות . מעניין אותי לבחון תוצאות סקר של פ.א.י שתבצע בין היועצים הארגוניים לבדוק את הדרך המועדפת עליהם לקרוא ,ללמוד ולהתפתח. מה דרך הקריאה המועדפת שלהם: האם דפדוף רק בכותרות הראשיות והמשניות, רק בהקדמה והסיום, קריאה של תוכן העניינים או את הקטעים המודגשים או הסיכומים בסוף כל פרק או שילוב ביניהם? ואולי את הכול מהתחלה ועד הסוף או דרך קריאה מקורית אחרת. סיכום החשוב הוא לעשות מה שיועצים ארגוניים אוהבים פחות: לכתוב ולתעד בכתב כדי לחלוק את הידע עם אחרים: עשיה וחשיבה רלוונטית, אקדמית או יישומית. אלה התורמים להתפתחות הפרופסיה של ייעוץ ארגוני מחד והבריאות הנפשית שלנו כיועצים מאידך. ואולי לא פחות חשוב להגיב, ולהעיר. בקיצור להתייחס למה שאחרים כותבים, את זה אמרו לי מספר יועצות בזום האחרון שבו השתתפתי.

  • מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית החשיבות של גישת 'רב רעיון' בימות משבר הקורונה - יעקב ויטנברג

    מקורות יעקב ויטנברג ומיכאל גנור (2002) רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית. יעקב ויטנברג (ספטמבר, 1989). יעקב ויטנברג (יולי, 1992). המנהל כדולפין - גישה חדשה בפיתוח מנהלים. משאבי אנוש, 8-12. יעקב ויטנברג (דצמבר, 1993). בזבוז של מוח. משאבי אנוש, 10-13. יעקב ויטנברג (מרץ 2001). יעקב ויטנברג (מרץ, 2008). טיפים וטריקים כמכשיר למידה. משאבי אנוש, 22-26.

  • אמור לי מה אתה מודד ואומר לך מה אנשיך עושים: מדדו מתוך כוונה רצינית - יעקב ויטנברג

    מדדים הם בני הזוג האידיאליים של ״תוצאות״ בהן עסקתי במאמרי הקודם. מדד הוא ״מד חום״ המוחדר לארגון כדי להבינו ובעיקר לשיפור ביצועיו, שכן ״מה שאי אפשר למדוד, גם אי אפשר לשפר״. קיימים ארגונים שמודדים ״כל דבר שזז״ וכאלה שיש להם את כל התירוצים למה לא כדאי למדוד. למדידה במיוחד במגזר הציבורי כוח רב ויתרונות המוסברים במאמר. לצורך מדידה מטיבה, נדרשת מערכת המכוונת למה למדוד ומה לעשות עם תוצאות המדידה, זאת לצד תהליך שיכוון כיצד להשתמש בנתוני המדידה לשיפור הביצועים. ״החלום הרטוב״ של כל ארגון לפתח לוח מכוונים המאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית בזמן אמת של מצב מדדי הביצוע המרכזיים שלו (KPI) כבסיס להחלטותיו. המאמר יציג גם דוגמאות למורכבות ולהפכפכות של מערך המדדים הארגוני. חשיבה תוצאתית ומדדים במאמרי הקודם ״החשיבה התוצאתית בתחומי חינוך וחברה-מדוע כל כך קשה״, התמקדתי במגמה ההולכת ומתרחבת של חשיבה תוצאתית והאפשרות לשילוב מנצח בינה לבין החשיבה התהליכית.  אחד הקשיים הבולטים באימוצה הוא השימוש במדדי תוצאה. מדדים הם רכיבי מידע המשקפים מצבם של מערכות מורכבות, בבחינת מד חום המוחדר לישות ארגונית כדי להבינה. מדדים משתלבים עם היעד ומבהירים ומסייעים בהגעה להגשמתו. הם משמשים אותנו באופן יום יומי לקבלת החלטות ולביצוען כמו: מדד המחירים לצורכן, מדדי בורסות, מד המהירות או מד הדלק. מדד הוא מייצג של מידע המראה שינויים ומגמות לאורך זמן באופן השוואתי. לעיתים לארגון כמות אדירה של מדדים ״ֲמרוב עצים לא רואים את היער״. מדידות אמורות לספק למנהלים מידע שוטף רב על ביצועי הארגון לקבלת החלטות תכליתיות שישפרו את הביצועים. מדידה מאפשרת למקד את המנהלים והעובדים בפעולות שהוגדרו כמשמעותיות ביותר לצמיחת הארגון. כך מבטיחים את שיפור הביצועים שינבע מכך. חרף זאת, בארגונים ציבוריים רבים הגישה נותרה אקראית, בלתי מאורגנת ושיטתית כלפי מדידות ושיפור ביצועים. בארגונים רבים יש פער בין רמת הידע התאורטי לבין היישום בשטח. בחירת מדדים נכונים והטמעתם מגשרת על פער זה. מה חושבים מנהלים על מדדים להלן כמה התייחסויות של מנהלים המאפיינות את מצב המדידות בארגונים של ימינו: - אנחנו משתמשים ב-2% ממה שאנחנו מודדים. כל היתר הוא ״כיסוי תחת״. - ארגונים מודדים מה שנוח להם בין שיש לו חשיבות ובין שלא. הם מודדים מה שמדדו בעבר ומה שחשוב להם למדוד ולא את מה שחשוב ללקוח. ״היזהר במה שאתה מודד אתה עלול לקבל את זה וזה עלול לחסל אותך״. הזנחת החשוב והקריטי. - ארגונים אוספים נתונים שנמדדו מבלי שיהיה להם ברור להם לשם מה. - מנהלים רואים במדידות כלי של חוקר מקרה מוות יותר מאשר כלי עזר לרופא, כלי שמועיל למי שמבצע נתיחות אחרי הפעילות הארגונית ולא עבור מי שהארגון חי ונושם עבורו. - מנהלים חושבים שמנהל אמתי אינו צריך לקדם מדידה. הם סבורים שהם יודעים מה קורה בארגון שלהם מבלי להסתמך על גיליונות מלאי נתונים ומדדים. הם סבורים שמספיק שיש חזון נועז וניסיון מכלי ראשון, כדי להגיע למנהיגות תכליתית. - יש בקרב עובדים ומנהלים התנגדות כה רבה שאני לא בטוח שכדאי להתמודד ולהשקיע בכך משאבים. - כאשר עובדים נמדדים הם משקיעים בעיקר במה שהם נמדדים ונושאים מרכזיים לא נמדדים כי קשה יותר למדוד אותם. - ארגונים מגלים כי מאמציהם לשיפור ביצועיהם נבלמים בגלל שיטות המדידה שלהם. מה יכולים מנהלים ועובדים להרוויח ממדידה? 1. אפשרות לגרום להם להתפנות מהעיסוק היום יומי ולסמן היכן צריך להתמקד כדי שהארגון יצמח. 2. לקיים דיאלוג פורה בין מנהל לעובדיו על הצלחות בביצועים והיכן יש צורך לשפר. 3. קבלת התראות וטיפול כאשר יש חריגה בין מה שתוכנן ובוצע בפועל. 4. לעקוב ולבחון מגמות, זיהוי עונתיות, ולהסתכל על ביצועים בפרספקטיבה רחבה יותר. 5. בדיקת מתאמים בין מדדי תוצאה ומדדי תהליך. 6. איתור והבנה של יחסי סיבה תוצאה בין מדדי תהליך ומדדי תוצאה. 7. לרתום עובדים להשגת מטרות הארגון ולחזק תחושת חיבור אליהם. 8. בסיס לתאום ציפיות ברור עם המנהל, להערכה ותגמול עובדים. 9. ניהול משותף והכרות הדדית של המדדים מאפשרת שקיפות כמו גם פיתוח ראיה מערכתית ושיפור עבודת הצוות בממשקים. 10. תרגום האסטרטגיה והוצאתה לפועל המוצלחת. ליקויים בשיטות מדידה 1. רובן המכריע של שיטות המדידה החלו לצרכים פיננסיים. רק בהמשך פותחו בצורה לא מספקת לתמיכה בקבלת החלטות בהנהלה. נתונים כספיים מאפשרים לדעת מה קרה אך אינם עוזרים להשיג תוצאות טובות יותר בעתיד. שימוש רק במדדים כספיים דומה לנהיגה תוך הסתכלות במראה האחורית. 2. המדדים הלא כספיים מפוצלים ומקוטעים ולעיתים אין להם היגיון בסיסי. ארגונים רבים קובעים יעדים ליחידות וזאת מתוך הנחה שאם היחידות יתפקדו היטב גם הארגון בכללותו ישיג את יעדיו הכוללים. אין במקרים רבים קשר בין דברים נפרדים שנמדדים לבין התוצאות הכוללות הרצויות לארגון-ראה דוגמאות בהמשך. 3. בעבר הארגונים היו פחות מורכבים. מנהלים באמצעות אינטואיציה, תחושות בטן  והתערבות פשוטה יחסית יכלו לנהל היטב. כיום הביצועים מורכבים וקשה ללא מערכת מדדים לנהל. גם שיטות מדידה מסורתיות מפריעות למאמצי הארגון לשפר ביצועיו. 4. לעיתים עד שהנתונים המסופקים על ידי מערכת המדידה מגיעים להנהלה, הם כבר מפגרים ומיושנים (ראו הגעת תוצאות מבחני הבגרות). אם כך מה צריך יש צורך בגישה חדשה למדידה שתהיה קשובה לדרישותיה של כלכלת הלקוחות שאנחנו כל כך רחוקים ממנה בתקופת הקורונה. הבנה שמדידה היא חלק חיוני של הניהול ולא של הנהלת חשבונות. בתלמוד נאמר: ״גדולה שימושה של תורה מלימודה״. המדידה אינה העיקר אלא השיפור בעקבותיה. מטרת המדידה אינה רק לדעת כיצד הארגון מתפקד אלא לאפשר לו לתפקד טוב יותר. השיטה של מדידה המתאימה לזמננו בנויה על 2 מרכיבים: האחד, מערכת המראה למנהלים מה עליהם למדוד וגם מה עליהם לעשות עם תוצאות המדידה; השני, תהליך מכוון לשימוש בנתוני המדידה לשיפור ביצועי הארגון, זיהוי הביצועים הלא מוצלחים ולעשות משהו בנוגע אליהם. מודל טוב חייב להיות פשוט דיו כדי שכל אחד יוכל להבין אותו ולאפשר לאנשים בארגון למצב את העבודה השוטפת שלהם בהקשר של היעדים הכוללים של  הארגון. יותר מדי פרטים ומורכבות יבלבלו את האנשים ובסופו של דבר יהיו חסרי ערך. פשטות היא עומק. כל מודל צריך להיות רב ממדי. יש להכתיב, להשיג רמות ביצוע ייעודיות בהיבטים רבים בו זמנית ולא רק בהיבט אחד. חשוב להחליט כיצד למדוד מתוך אפשרויות רבות זמינות. מדד טוב חייב להיות מדויק ולשקף בעצם את המצב שהוא אמור לתאר, הוא חייב להיות אובייקטיבי שלא יהיה שנוי במחלוקת ונתון לוויכוחים. חייב להיות מקיף מתוקשר ומובן בקלות. לא יקר ונוח לחישוב ולהימדד בתזמון נכון. שיטות המדידה הטובים ביותר ייכשלו אם ייושמו בסביבה שאינה מאירה להם פנים. השימוש במדדים לשיפור הביצועיים הם יותר מטכניקה הם אורח חיים. מדידה מחייבת את האנשים לכבד נתונים  ועובדות יותר מאינטואיציה ומשאלות. מדידה במשרדי ממשלה המוטיבציה למדידה במגזר הציבורי נובעת או ממקורות פנימיים של למידה ארגונית ודרישה להתייעלות או מאילוצים חיצוניים כגון ביקורת ציבורית או פרלמנטרית. המטרות העיקריות, חיזוק משמעת תקציבית, קביעת סדרי עדיפויות ושיפור יעילות הקצאת המשאבים, שיפור איכות שירותי הממשלה, שיפור השקיפות והאחריותיות. לממשלה מספר רב של מטרות. חלקן אינן כלכליות, ולעיתים הן סותרות זו את זו. לדוגמה, ערך השוויון וערך היעילות. ככלל שהמטרות מורכבות יותר גם המדדים מסובכים יותר לבניה למעקב ולהסקת מסקנות. לכן הוא פחות נפיץ מהמגזר העסקי. מיקוד השיח סביב תוצאות במקום סביב תשומות  יצרה אתגרים למנהלים לשפר את האפקטיביות של המגזר הממשלתי. דחיפה בישראל לחשיבה ושימוש גדל במדדים נעשה כחלק מקידום תכניות עבודה העבודה השנתית שהנהיג משרד ראש הממשלה לפני 5 שנים. לפני כן תהליך התקצוב היה גם תהליך התכנון בפועל. התהליך היה מבוסס משאבים ולא מבוסס יעדים ותוצאות. כיום קיים מעגל תכנון במקביל למעגל התקצוב מבטיחה שסדרי העדיפות הלאומיים יקבלו משקל אמתי בעת חלוקת התקציב. ברור שהשלב הבא המתבקש הוא תכנית עבודה מקושרת תקציב המשלבת בינן וקריטית למעקב אחר תוצאות. ב-2015 קבעה הממשלה מדדים ב-9 תחומים: איכות סביבה, בטחון אישי, בריאות,דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית. מדד הרצליה לחוסן לאומי מתפרסמים מידי שנה במסגרת כנס הרצליה. המדד מורכב מ-9 אינדיקטורים כלכליים: תמ״ג אבטלה, גרעון תקציבי אינפלציה ועוד. ניתן להגיע למדד ממשוקלל  המורכב ממספר מדדים. למשל מדד לרמת שירותיות יכול להינתן בערך של 8 שהוא ממוצע משוקלל של מדדים כמו מקצועיות, זמני תגובה, תנאי מקום פיסיים, יחס, מידע מוקדם ועוד. כך ניתן להשוות את אותם מדדים בין יחידות שונות ארגונים שונים. מקבץ מדדים –דש בורד-DASHBOARD בדומה ללוח השעונים במכונית הנמצא אצל המנהל יכול לתת לו בכל רגע נתון את מצב יחידתו לגבי כל אחד מהמדדים דבר שמאפשר לו לפעול ולקבל החלטות בזמן אמת. דש  בורד דינמי המתעדכן בזמן אמת  הוא כלי מעולה למנהל להיות עם ״אצבע על הדופק״ לקבלת החלטות. דש בורד כזה פיתח מחוז הצפון במשרד החינוך לגבי כלל יחידותיו וקיים גם לגבי שרותי ארגון 'יד שרה' המגוונים. שלבים להגדרת מדדים 1. הכינו רשימה של כל יעדי הארגון-לכל תחום הגדירו בין 2 ל-4 מדדי ביצוע מרכזיים- KPI 2. הכינו 2-4 מדדים מרכזיים, ״חכמים״ בצירוף SMART לכל יעד. 3. קיבעו אחראי ארגוני אחד - לכל מדד מרכזי-KPI-רצוי שכל מנהל יהיה אחראי על 4 עד 7 מדדים. 4. הנחיה והדרכה של כל מנהל לגבי המדדים שנמצאים באחריותו. עקרונות בבחירת מדדים 1. יש לבחור בארגון בין 25 ל-35 מדדי מפתח-KEY PERFORMANCE INDICATORS- KPI  ולהתמקד בהם וההנהלה תעקוב אחריהם. 2. המדדים הם משני סוגים :1.מדדים תוצאתיים 2. מדדים תהליכיים. לכל מדד תוצאתי קיימים מספר מדדי תהליך המובילים להשגתו. עליהם לכסות את כל תחומי הפעולה. חשוב לוודא שהמדדים התוצאתיים יושפעו מביצועיהם של מדדים תהליכיים. 3. כדאי לבחור במדדים שניתן לבדוק אותם לאורך תקופות כדי לקבל החלטות נכונות לבחון מגמות ולנתחן. 4. חשוב להסביר ולדון עם כל עובד על המדדים שבאחריותו, האם הם מקובלים עליו, ומובן לו הערך הכמותי של כל מדד. 5. לכל מדד יש אחראי אחד שמדווח עליו, אולם לכל מנהל רצוי שיהיו באחריותו לא יותר מ-7 מדדים. 6. מנהל שאחראי על מדד מחויב לשיפור התוצאה שלו ולהצלחתו 7. בבחירת   והגדרת המדדים חשוב לעשות שימוש בחוכמת ההמונים, ב-BENCHMARKING עם ארגונים דומים או שונים ועם מנהלים שהתמודדו עם הנושא. 8. יש להימנע ממדדים המציגים תמונה של העבר ולהשתמש באלה המספרים לנו לגבי העתיד. 9. יישום עקרון הSMART . מדדים טובים: מאפיינים אמינות המידע אמינות המקור ניתנים לאיסוף רלוונטיים ברי השוואה מובנים מועילים מעניינים ומלהיבים זמינים וזולים סיכונים בעבודה עם מדדים 1. לא הכול כדאי למדוד. אין טעם למדוד כל מה שזז בארגון. 2. שימוש במדדים ובמיוחד כאלה המוכתבים מלמעלה עלולים לתמרץ התנהגות לא רצויה  ולא ראויה של היחידות למטה. עובדים עלולים לעשות גם פעולות פסולות  למקסם את ערך המדד כמו למשל הימנעות מטיפול בעניינים מורכבים ומסובכים או יקרים יותר. 3. הזנחת היבטים שאינם נמדדים כדי למקסם את ערכי המדדים שכן נמדדים. 4. מדדים החסרים תוקף-בתחומי חינוך וחברה קיימים נושאים שלהם ממדים רבים התורמים בפועל לקידום הנושא, לכן כאשר יש מדד המכסה רק חלק קטן מהיבטי הנושא נוצר מצב בו המדד נותן אומדן לתופעה הנמדדת. למשל סקר שירות המודד רק את היחס לפונים ולא מודד מקצועיות זמני תגובה ועוד. 5. פרשנויות: מדדי תוצאה הם לעיתים ארוכי טווח ולכן יכולים להיות גורמים רבים המסבירים שנוי ולא בהכרח אלה שפעלו במסגרתם. 6. מדידה כרוכה בעלויות ישירות - הקמת מערכת ותחזוקתה. 7. ריבוי מדדים יוצר זילות ועודף מידע הפוגע בהחלטות. במיוחד של פוליטיקאים הנדרשים לקבל החלטות במסגרת זמן מוגבל. עודף מידע יכול להסיח אותם מהעיקר. 8. מדדים הלוקים בתסמונת של ״חיפוש המטבע מתחת לפנס״. 9. זמינות ויציבות הנתונים - ממגזר הציבורי קשיי מדידה ובמיוחד במדדי תוצאה. כאשר מדובר במוצרים כמו תעודת זהות רישיונות קל למדוד קשה יותר למדוד פעולות בלתי מוחשיות למשל ערבות הדדית. דוגמאות לשימוש נכון במדדים להלן מספר דוגמאות שבהם הארגון רוצה לשפר ביצועיו אבל לא עולה בידו בגלל  שיטת המדידה שלו: דוגמה 1. איש מכירות של חברה יצרנית גדולה הביא הזמנה קטנה מלקוח חדש שהבטיח שאספקה מהירה תבטיח שאחריה יבואו הזמנות גדולות. איש המכירות סימן את ההזמנה בעדיפות וזירז את תנועתה דרך הארגון. ההזמנה הגיעה לאנשי הלוגיסטיקה שהיו אחראים למשלוחים. ההזמנה הזו  לא יכלה למלא משאית שלמה ולכן המתינה. אם לא ימלאו אותה ייקרו את הוצאות המשלוח. מחלקת המשלוחים לא התעניינה כלל אם הלקוח לא יהיה מרוצה ואם החברה תפסיד הזמנות נוספות כי שיקולים אלה לא היו בין המדדים שלה. מה שהיה המדד שלה היו עלויות המשלוח בלבד. על פי תפיסתה, המחלקה התנהגה בצורה רציונלית לחלוטין בהתאם לשיטת המדידה שהוכתבה לה. דוגמה 2: בבית חולים הציון של שביעות רצון של מאושפזים במחלקה הפנימית היה 65 (מתוך 100). הסקר הועבר על ידי הנהלת בית החולים מידי שבוע. מנהל בית החולים הביע אי שביעות רצון מתוצאותיו. מנהל המחלקה החליט שעליו לעלות את ציון שביעות הרצון וביצע סידרה של פעולות כמו סדנאות שירות לצוות הרופאים והאחיות, קיצור זמני תגובה של הצוות, שיפר מצב הניקיון, אולם הציונים של שביעות הרצון בסקר לא השתפרו. לבסוף החליטו לשאול את החולים מתוך רשימה של דברים מה ישפיע במידה הרבה ביותר על שביעות רצונם.  להפתעתם גילו שזה האוכל. המחלקה  שינתה את כל גישתה לארוחות ואפשרה לכל חולה להרכיב את הארוחה שהוא מעדיף מתוך מבחר של מוצרים בסיסיים שהיו גם קודם. בסקר השבועי שהועבר לאחר מכן הציון הממוצע עלה מ-65  ל-83. לא רק ששביעות הרצון עלתה אלא גם פחות אוכל שהוגש ניזרק לפח (חיסכון של כ-25%). במקרה זה המדדים הנתפסים כמובנים מעצמם לשביעות רצון חולים כמו: איכות הטיפול הרפואי, זמינות אחיות, בגדים נקיים, שעות הביקור נוחות וכיו"ב, נתפסו על ידי החולים כפחות רלוונטיים. ייתכן שהדבר נבע מכך שהאוכל לחולה הוא כל כך מוחשי וקל להעריכו לעומת יתר הדברים שהחולים פחות מבינים ופחות יכולים להשפיע. המסקנה היא בהבדל בין תפיסת אנשי המקצוע לבין תפיסת הלקוחות. לכן מה שניראה מדדים נכונים לשירות טוב של אנשי מקצוע-עורכי השאלון אינו בהכרח נכון בעיני הלקוחות ולכן יש לשאול אותם ישירות. דוגמה 3:בארגון  ציבורי מסוים המנכ"ל הסתובב כטווס על הצלחתו לשפר את השירות ללקוחות. הוא הקטין ב-25% את מספר התלונות השנתי. האם הוא יכול להיות שבע רצון באמת? בוודאי שלא. המדדים לשירות איכותי אמורים לשקף מספר עקרונות בשירות כגון: מקצועיות, מידע, וזמני תגובה. תלונות יכולות להתייחס למדד אחד מתוך קבוצת מדדים. ברור שמספר התלונות אינו בהכרח מדד טוב, כי גם אם מספר התלונות ירד, גם איכות השירות יכולה לרדת. לגבי ממד התלונות המדדים הרלוונטיים יותר הם: אחוז תלונות חוזרות, אחוז התלונות המוצדקות מכלל התלונות, אחוז התלונות בנושאים מהותיים ולא בהכרח מספר התלונות. ייתכן שפחות אנשים מתלוננים כי אבדו אמונם באותו ארגון שיפעל לתקון הדרוש לשפר את השירות כף שאין טעם להתלונן בכלל. דוגמה 4: בשכונת יפה נוף נבנתה תחנת משטרה חדשה. כאשר בדקו את מספר הרישומים על עבירות מדיווח תושבי השכונה התברר שהם עלו פי 2 מהשנה הקודמת. מסקנה שהוסקה על ידי ועד השכונה כי הקמת התחנה הגדילה את הפשיעה. דוגמה 5: ארגון שהיה מעוניין לשמוע את חוות דעת הלקוחות על השירות הניתן הציב במקומות רבים באולמות קבלת קהל ובמסדרונות תיבות גדולות ומזמינות לתלונות והצעות בכתב. התברר לאחר תקופה שמספר התלונות בכתב עלה משמעותית. המסקנה הייתה כי מספר גדול יותר של תיבות תלונות מגדיל מספרן, ״לכן כדאי לצמצמן ״. שוב בדוגמה זו עולה כי התבצעה בחירה לא נכונה של  מה יש למדוד. תלונות בכתב הם אחד המדדים לבדיקת שביעות רצון לקוחות (ומה עם מספר התלונות בטלפון). מספר תלונות אינו מדד מספיק להעריך שביעות רצון. לעיתים בארגונים עם שביעות רצון נמוכה יכולים להיות מעט תלונות בכתב. דוגמה 6: בחברת תקשורת גדולה כשהלקוח היה מתקשר ומודיע על בעיה, תפקוד המוקדן היה נמדד לפי הפריון האישי שלו. כלומר בכמה פניות טיפל מידי יום. הבאה בתור הייתה סדרנית העבודה שהמוקדן העביר אליה את התלונה. היא הייתה אחראית לשיגור טכנאי לפתרון הבעיה. סדרנית העבודה נמדדה לפי ניצול אנשי השטח שלה. כלומר כמה שעות עבודה של אנשיה עברו עליהם אצל הלקוחות ולא בנסיעות בין לקוח ללקוח. לבסוף כל טכנאי שעבד בשטח נימדד לפי פריון העבודה שלו-מספר המשימות שביצע בכל יום. מדדים אלה לא היו סטטיסטיקה מופשטת, אלא הכתיבו את התנהגות האנשים. כולם עשו כמיטב יכולתם לתפקד היטב לפי המדדים שנקבעו להם. אך לרוע המזל, כל המדידות והחריצות של עובדים פעלו לרעת היעד של החברה להשביע רצון הלקוחות. הם לא התענינו כהוא זה במשך הפניה הממוצע שלהם או בפריון העבודה של הטכנאי. הם היו מעוניינים אך ורק בתיקון מידי של שירות הטלפון שלהם. שיטות המדידה שפורטו לא הבטיחו זאת. כך הסדרנית דאגה לארגן קבוצות של תיקונים במקומות סמוכים מבלי להתחשב כמה זמן הלקוח ממתין לתיקון. הטכנאי התמקד בכניסה ויציאה מהירה איכות התיקון לגביו היה דבר משני ,האפשרות שהטכנאי יבצע אחזקה מונעת הוצאה לחלוטין מכלל החשבון בגלל הציווי שיש ״לדפוק כרטיס״ ולעבור לתיקון הבא. המסקנה - כל אנשי החברה נדרשו לעמוד ביעדים ומדדים שלא היה להם שום קשר למה שהלקוח רצה: שירות טלפון אמין, שירות שלעולם לא יאכזב או שיתוקן גם מהר והיטב. זכרו אופטימיזציה של תת המערכת לא מבטיחה אופטימיזציה של כלל המערכת. לכן במקרה זה גם ההנחה של אותו ארגון  שאם כל אחד יעבוד מהר יותר כך יתוקן השירות ללקוח מהר יותר לא עמדה במבחן המציאות. מקורות 1. ד״ר מייקל האמר, על סדר היום, מטר, 2002 2. איריס צידון ומאיה גל, המדדים ששווים לך מיליונים, מדיה 10 הוצאה לאור, 2015 3. גיל בן ארי ותמר גוטמן, מדדים לתפקוד משרדי הממשלה, נייר מדיניות, הבינתחומי הרצליה, 2015 4. נחום בן אליא, מערכת מדדי ביצוע בשלטון המקומי,2001, משרד הפנים

  • ״מדפקט לאפקט״: מחשבות על שנויים במבנה הארגוני במשרד החינוך כמנוף להצלחת השינויים הפדגוגיים - יעקב ויטנברג

    רעיון הסוכנויות נדון ביוזמתי במשרד ראש הממשלה ונלמד לעומק בסיורי מנכ"לים ובכירים באירופה (ראה ויטנברג רשימת מקורות יעקב ויטנברג ,על סוכנויות ביצוע, נציבות שירות המדינה, ינואר 2013-מסמך פנימי. , רפורמת ענק במערכת החינוך: סמכויות המשרד יצומצמו-ויועברו למנהלים בשטח.THEMARKER  2 ביולי 2020 יעקב ויטנברג

  • ניהול חשיבה וראיה תהליכית לא רק עץ מבנה ארגני אלא מפת תהליכים תחילה - יעקב ויטנברג

    במרבית הארגונים חסרה מודעות לחשיבות העצומה של חשיבה תהליכית והמצאות מפת תהליכי הליבה לניהולו השוטף ולשיפורו המתמיד של הארגון. התהליך הוא הערוץ דרכו ניתן להגיע לתוצאות המעניינות את הלקוחות ובעלי עניין אחרים והוא עשוי לסייע בהבנת התשומות, התפוקות והתוצאות של הארגון, ועל הקשר בין בניהם. ניהול חשיבה וראיה תהליכית לא רק עץ מבנה ארגני אלא מפת תהליכים תחילה מבוא כאשר אני מגיע למפגש ייעוצי ראשון עם בכירי ארגון, מגישים לי מיד בגאווה את התרשים הארגוני המציג את המבנה הארגוני. אני מעיין בו 3 דקות ומבקש לקבל את מפת תהליכי הליבה, ואז משתררת בחדר דומייה ארוכה. אחרי כמה דקות או ששואלים למה אני מתכוון או שאומרים אין לנו אך יש לנו ספר נהלים...זה המצב בארגונים רבים ובפרט בציבוריים, שם התרשים הארגוני הוא "קודש הקודשים". בעת שינוי במבנה הארגוני כל עובד נלחם בחירוף נפש לשמור ״שהמשבצת״ שלו לא תיפגע חלילה. במרבית הארגונים חסרה מודעות לחשיבות העצומה של חשיבה תהליכית והמצאות מפת תהליכי הליבה לניהולו השוטף ולשיפורו המתמיד של הארגון. תהליך עבודה מוגדר כסדרה של פעולות שכולן יחד מביאות לתוצאה בעלת ערך ללקוח (חוץ או פנים). ארגונים הם מערכות אנושיות דינמיות, לפיכך כל ראיה נקודתית של מצב מסוים לא תאפשר לנו להבינו אם לא נראה את כל התהליך. המבנה הארגוני בכלל ובמנהל הציבורי בפרט הוא עדיין דמוי פירמידה. במבנה כזה יש דרישה מתמדת להגדלת כוח האדם. למשל, נציבות שירות המדינה במשך הרבה שנים התנתה קידומו של עובד בכך שיהיו לו מספר מספיק של כפופים. כך צמחו דרגי ביניים רבים והמנגנון התרחב  ללא קשר לתפוקות ובוודאי לתוצאות. נניח שמוקם משרד להסברה של מחדלי הממשלה בטיפול בקרונה. המנכ"ל ידרוש לקבל תקנים ללשכות הסברה ב-6 המחוזות. מאוחר יותר יבקש המנכ"ל שלושה אגפים חדשים: האגף למחדלי פנים, האגף למחדלי חוץ והאגף למחדלים רציפים -מחדלים שיופיעו כנראה שנה אחר שנה. שינוי המבנה הארגוני יצריך תוספת רכב לפקידי ההסברה שיהיו ערוכים לטפל גם במחדלי העתיד. המנגנון ידאג לקדם את יוקרתו על ידי צמיחה שנתית יציבה מבלי להגדיל את התוצאות (מעובד מעמוס כץ, מבוא לתורת הפעילות). ההצגה ההומוריסטית מבליטה חלק מהסכנות מלהתמקד בתהליכי שינוי רק במבנה הארגוני. חשיבותם של תהליכי העבודה ״בקוביה ההונגרית״ של הארגון מבנה ארגוני אמור להיגזר מהאסטרטגיה ותהליכי העבודה ולא להיפך. שינוי במבנה הארגוני ללא צעדים משלימים ביתר 3 המרכיבים אינו מקדם את השגת המטרות. שינוי במבנה הארגוני בלבד אולי מסייע לקדם מספר עובדים או לפתור בעיות בין יחידות, אך תרומתו דלה כאשר הוא נובע משיקולים שאינם פונקציונליים. תהליכי עבודה באים לידי ביטוי בנהלים ובתרשימים חד או רב טורים. נהלים אינם תהליכים. תרשים ארגוני המתאר מבנה ארגוני לוקה בכך שאינו מצביע על תהליכי העבודה, הלקוח לא מיוצג בו, קשה מהסתכלות בתרשים ללמוד על תשומות, התפוקות והתוצאות ועל הקשר בין הממשקים והנושאים המשותפים, כלומר על הדברים החשובים באמת. התרשים מלמד איזה יחידות ישנן, שמותיהן, מי כפוף למי, מי מקביל למי, קצת על חלוקת עבודה וטווח השליטה, כלומר סוגיות של הניהול הביורוקרטי השמרני-מסורתי. אחת הגישות לבחון ולהבין את פעולת הארגון היא להסתכל על 4 מרכיבים: 1. החזון והאסטרטגיה 2. המבנה הארגוני ותפעולו 3. תהליכי העבודה 4. ההשקעה בגורם האנושי. לחולל שינוי בארגון מחייב לפעול בהם בו זמנית בדומה לסיבוב נכון של קובייה הונגרית, המחייב לעבוד בו זמנית על כל הפאות כדי להצליח במשימה. התמהיל בין ארבעה המרכיבים האלה משתנה בהתאם למצבו של הארגון. למרות זאת, מנהלים ויועצים נוטים לראות במבנה הארגוני ותפעולו כגורם המרכזי והמשמעותי. לדעת, קיים עיסוק מוגזם בשינויים במבנה הארגוני שאינו מניב במרבית המקרים את התוצאות המצופות. שינוי במבנה הארגוני נראה פשוט להסברה ולמימוש לפחות ״על הנייר״. במרבית המקרים הוא גורם להתנגדויות גבוהות מאד של העובדים, כי בשונה מ-3 המרכיבים האחרים הנוגעים יותר במערכת ופחות ישירות בעובדים, גורם זה ״מאיים" ונוגע בהם אישית. ההרסניות במבנה הארגוני הקלסי השמרני בהשראת ובר המבנה הארגוני הקלסי, המכונה גם כמבנה הביורוקרטי לפי ובר, עדיין ״מככב״ בארגונים, ובפרט בקרב הארגונים הציבוריים. מבנה ארגוני זה יוצר מעין ״ארובות״ הפתוחות כלפי מעלה לממונים לרצותם וכלפי מטה לכפיפים להניעם, אך לא לצדדים לעמיתים לעבודת צוות משותפת. כתוצאה כל היחידות העמיתות ועובדיהן בדרג היררכי זהה, מתחרות זו בז, ״בשצף  קצף״ על משאבים מוגבלים, תשומת לב, הערכה ותגמול מצד הדרג הממונה. אין ליחידה שום עניין תועלת ורצון לשתף פעולה ביוזמתה ולעבוד בצוות עם זו שלצידה. גישה זו מתחזקת כאשר ההנהלה אינה מתגמלת על עבודה רוחבית בין עמיתים אם כי מצהירה על חשיבותה. לכן עבודת צוות בין עמיתים שכה רצויה, קשה להשיגה. הממונה הישיר נדרש לעיתים קרובות לשמש ״גננת״ בין יחידות ופרטים ״המתקוטטים״ על דברים רציניים וטיפשיים כאחד. לראייה אקטואלית, ע"ע את המלחמות בין עמיתים בתוך משרד הבריאות ובין השרים במשבר הקורונה. רציונל לעבודה לפי תהליכים את הלקוחות מעניין דבר אחד – תוצאות. לא עץ מבנה, ולא תיאורי תפקיד. התהליך הוא הערוץ דרכו ניתן להגיע לתוצאות המעניינות את הלקוחות ובעלי עניין אחרים. לחשיבה תהליכית בארגון מספר מאפיינים המבדילה אותה מחשיבה פונקציונלית-מבוססת תפקידים: התהליכים הם תכליתיים – ומתמקדים בתוצאות. התהליכים ממוקדי לקוח – למעשה כל העשייה ממוקדת בלקוח לצורך ההשגת ערך טוב יותר עבורו, ולא  בצרכים אחרים התהליכים הם הוליסטיים - החשיבה מתעלה מעבר לחשיבה של יחידות ובולטת בדרך שבה הפעילויות השונות משתלבות זו בזו כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר. התהליכים נובעים מעבודה שיטתית - חשיבה תהליכית בנויה על האמונה שהצלחת הארגון נובעת משטות עבודה מתוכננות היטב ופחות מיכולות אישיות של פרט בודד בולט זה או אחר. חשיבה כזו אינה מזלזלת בכישרונות של עובדים יוצאי דופן אלא מבינה שצריך לנצל את הכישרון האנושי בעזרת תהליכים. כאשר התהליכים מגייסים את היכולות של כל עובד ולא תלויים בעובד מסוים מחונן ככל שיהיה. ארגון המיישם עבודה על תהליכים, מעודד את אנשיו לראות את ההקשר הרחב שבה  מתבצעת עבודתו. ארגונים בהם הראיה היא תהליכית ימצאו האפיונים הבאים: 1. הנאמנות של העובדים היא לתהליכים לא פחות מאשר לתפקידים, הפונקציות שהם ממלאים. 2. העובדים מפנימים את יעדי התהליך. 3, העובדים מבינים כיצד התהליך פועל. 4, כל אחד מכיר את דרישות הלקוח ומשתדל לענות עליהן. 5. העובדים עוזרים זה לזה במקום להסלים חיכוכים בינם. 6. התהליכים נמדדים באובייקטיביות ובתכיפות. 7. עובד אחד הנושא באחריות הכוללת לתהליך בשלמותו -״הבעלים של התהליך״, החסר ברב הארגונים. מנהל שיהיה אחראי לוודא כי כל תהליך מתנהל כהלכה מקצה לקצה, מתחילתו ועד סופו פעם אחר פעם. בגישה הפונקציונלית שעדיין שכיחה מאד המנהלים או העובדים אחראים רק לחלקים צרים של התהליך כפי שמופיעה בהגדרת תפקידם. לאף אחד אין סמכות ליצור או לאכוף תכנון מחדש של התהליך, להפיל מחסומים ולוודא שהתהליך יפעל כראוי. בשונה היחידה המבנית הבסיסית בארגון תהליכי אינה היחידה התפקודית-פונקציונלית הרגילה אלא צוות התהליך-קבוצה בינתחומית המבצעים תהליך יחד מתחילתו עד סופו. צוותי תהליך אינם צוותי אד הוק קצרי מועד אלא מקום העבודה העיקרי של העובד. הנאמנות הראשונה במעלה של העובד חייבת להיות לצוות ולחבריו ולא רק ליחידה התפקודית. במקום היחס הקלסי של 10 ל 1 בערך בין עובדים למנהלים היחס בארגון תהליכי הוא בטווח של 20 או 30 ל-1. גם תפקיד הניהול משתנה ומתרכז בתכנון ומדידה של תהליך ופתוח אנשים ופחות במלאכת ההשגחה של ביצוע העבודה. השינוי באמצעות תהליכי עבודה יכול להיות בעזרת ״שיפור מתמיד״ בצעדים קטנים  וקפיצות קטנות בתוך הכללים או בקפיצות ענקיות של חדשנות משבשת. כלומר שינוי רדיקלי ודרמטי של הכללים –תיכון  מחדש (REENGINERING). בשתיהן אנו יכולים להשיג תוצאות טובות יותר בעבודה עם תהליכים. מדובר על שינוי חשיבה, שינוי תרבותי ולא שינוי בתארים של תפקידים ישנים או שינוי שם – שהם מתכון בדוק לכישלון. גם הצלחה בעבודה מבוססת תהליכים זקוקה למערכות מדידה וכל ארגון חייב ללמוד חשיבה תהליכית ולאמץ אותה. לכן יש להשקיע בהדרכה תואמת למנהלים ולעובדים. הדרכה להטמעת ראיה וחשיבה תהליכית בשונה מהדרכה בראיה של תפקיד - פונקציה הדרכה מבוססת תהליכי עבודה שונה מהדרכה לפי תפקידים-עיסוקים. הדרכה לפי עיסוקים מנציחה מצב שבו עובדים לומדים היטב כל אחד את תפקידו אך לא את הפעילות בשלמותה. ״עשה את עבודתך אבל חשוב על התהליך שלך״. כל אחד ללא יוצא מהכלל חייב להבין את המטרה הגדולה יותר של עבודתו. עליו לדעת היכן המשימות שלו משתלבות בתכנון הכולל. לדעת מתי וכיצד לשתף פעולה עם אחרים. הפעילויות בתהליך אינן אקראיות הן קשורות זו לזו להשגת יעד משותף. הדרכה של כל בעל תפקיד בנפרד היא להצלחה במשימה הצרה שלו אך לא משיגה את המצוינות   של כלל הפעילות. כדאי לזכור את הכלל: אופטימיזציה בתת התהליך אינה מביאה את האופטימיזציה  בתהליך בשלמותו. הדרכה לפי עיסוקים בלבד יכולה להביא לכך שעובדים לא ידעו  ולא יכירו את עבודתם המשלימה של חבריהם הנדרשת להשגת היעדים הארגוניים. הדרכה מפוצלת בין מספר רב של בעלי תפקיד עשויה להביא לנתק לא רק בהדרכה אלא גם בעבודה שיגרום לעיכובים. מאחר שאין לאף אחד סמכות או זווית ראיה של התהליך הכולל, לא תהיה התאמה בעבודתו לצרכים המיוחדים או המשתנים של הלקוחות. חשוב שכל עובד יכיר את כל התוצאות של התהליכים עליהם הוא אחראי, יבין ״שהאויב״ האמתי אינן המחלקות האחרות בארגון אלא המתחרים מחוץ לשער.  על כל עובד להתבונן החוצה אל הלקוח ולא למעלה אל הדרג הניהולי. הדרכה מבוססת תהליכים צריכה לאפשר לכל עובד להכיר את כל התהליכים בהם הוא לוקח חלק. כל עובד צריך לדעת להשיב על השאלות הבאות: באיזה תהליכים אתה לוקח חלק? האם אתה יכול לתאר אותם בעשרים וחמש מילים או פחות? מהי מטרת התהליך? כיצד התהליך יוצר ערך עבור הלקוחות? כיצד אתה תורם אישית לערך זה? כיצד תורמים לערך זה גם האחרים העובדים אתך בתהליך? מה עושים האנשים הנמצאים לפניך או אחריך בתהליך? לפי איזה מדד הארגון מעריך את ביצוע התהליך שלך? מהי הרמה הנוכחית של המדד? אילו תהליכים נוספים משיקים לתהליך שלך? למה זקוקים תהליכים אלה ממך ולמה התהליך שלך זקוק מהם? אלו מאמצים לשפור התהליך שלך נעשים או צריכים להיעשות? עובדים שיש בכוחם להשיב על השאלות האלה הפנימו כהלכה את החשיבה התהליכית. לכן מערך הדרכה מבוסס תהליכים צריך לכלול: - התייחסות נלהבת לתהליכים מתחילתם ועד סופם יוצרים את כל הערך ללקוחות. -כל עובד מבין את התהליכים ואת תפקידו בהם. -לתהליכים ״בעלים״ בכירים שימדדו אותם, ינהלו אותם, וישפרו אותם. - נבנית תרבות של עבודת צוות ואחריות משותפת. -הימנעות מכך ש"ארובות" תפקודיות תוחלפנה ב"צינורות ביוב" תהליכיים. -ניהול כל מה שעושים במונחים תהליכיים. סיכום ניהול איכותי הוא אוסף של תהליכים, המגלמים בתוכם את הידע הארגוני מבחינת ״ככה מתנהגים פה״. באופן פרדוקסלי, חשיבה תהליכית ותהליכים מעוררים את  היצירתיות שבנו. הם מגדירים מה צריך לעשות, את זרימת התהליך, בעלי עניין וסיכונים, מדדים, ואמצעי בקרה. אין לבזבז זמן על הברור והמובן מאליו. כך נחסכת אנרגיה אותה אפשר להשקיע ביצירתיות ושיפורים. תהליכי העבודה מאפשרים לקדם את הפרדיגמה "לתת יותר שירותים איכותיים יעילים ואפקטיביים בפחות משאבי כוח אדם ותקציב״ . מפת תהליכי עבודה מונעת את הצורך להמציא כל פעם מחדש את הגלגל ״עושים פעולות נזכרים ששכחנו משהו, חוזרים אחורה, חוזרים על טעויות מהעבר״. כך מבזבזים אנרגיות על פעולות לא יצירתיות בעליל, כפי שנראה שמתבצע כיום בעבודת הממשלה המבולבלת בזמן הקורונה. כשעובדים עם תהליך נכון וכתוב פחות זמן מתבזבז והלקחים מוזנים לתהליך לשפור נוסף. תהליכים כתובים מביאים לשמירה על נכסי הידע של הארגון. תהליכים כתובים מעודכנים מאפשרים המשכיות, כאשר עובד וותיק עוזב את הארגון או לבניית הדרכה מהירה ויעילה בקליטת עובד חדש. העובד החדש לומד רק את הפעולות היעילות ונמנע מללמוד פעולות לא יעילות. מפת תהליכים וחשיבה תהליכית חוסכים בכוח אדם, מצמצמים טעויות ומשפרים איכות. כיצד ממפים ובונים תהליכים משופרים? על כך ארחיב במאמרי הבא שיתמקד בארגז הכלים של מנהל. מקורות ד"ר רוברט מאורר, צעד קטן לשינוי גדול. אגם הוצאה לאור,2005 ד"ר מייקל האמר, על סדר היום, מטר, 2002 עמוס כץ, מבוא לתורת הפעילות, כרטא, 1975 גפרי ק .לייקר, דרכה של טויוטה, החברה שהמציאה את ״היצור הרזה״, מטר 2014

  • ״אם המכשיר היחידי שבידך הוא פטיש, הכול ניראה כמו מסמרים״": הצורך בארגז כלי ניהול יישומיים - יעקב ויטנברג

    מאת: יעקב ויטנברג בעיות והחלטות ניהוליות התפקיד הניהולי הוא לקבל החלטות פשוטות, מורכבות, גדולות והרות יעקב ויטנברג, להתחיל מהסוף, צוותי שיפור כמנוף לניהול איכות בארגונים ציבורים ,משאבי אנוש דצמבר 1997. 2 יעקב ויטנברג, העברה בתוכניות הדרכה ופתוח-העברת הלמידה מכיתת הלימוד למקום העבודה-״פצצה מתקתקת״. 8. יעקב ויטנברג 'עקרון פרטו כמצפן להתמקדות בתוצאות הארגון, פאי, ספטמבר  2020. 10. יעקב ויטנברג, השוואת ביצועים-BENCHMARKING משאבי אנוש ,אפריל 2000.

  • האם מועמדים הנבחרים לתפקידי ניהול בית ספר בשיטה הקיימת של מכרז הם הטובים מבין המועמדים? - יעקב ויטנברג

    יעקב ויטנברג ושלמה ערד, מקומן של הציפיות הא-פורמליות - נסתרות בתפקידם של מנהלים במגזר הציבורי, משאבי

  • סוד ההצלחה טמון ב"למה": תקשור החזון והשראה של האב המייסד -סיפורה של אגודת יד שרה - יעקב ויטנברג

    יעקב ויטנברג המאמר נכתב בהשראת ספרו המרתק והמיוחד של  Simon Sinek "הצלחה מתחילה עם ה - WHY כיצד מנהיגים יד שרה, משאבי אנוש יולי,1994 יעקב ויטנברג, מה יכולים ארגונים עסקיים ללמוד ממלכ"רים –סיפורה של אגודת יד שרה, משאבי אנוש ינואר 1991 יעקב ויטנברג, החזון הארגוני: מצפן או סיסמה סתמית, פ.א.י 14.07.2021; יעקב ויטנברג, חשיבה מהמוח השלם להעשרת עבודתם של יועצים, עובדים ומנהלים בתהליכי פיתוח ארגוני ופתוח מנהלים, פ.א.י 27.06.2021 יעקב ויטנברג, יום הכיפורים של מערכת הבריאות מתקרב, פאי.17.07.2020

  • מודל "רב רעיון" כגנרטור להפקת רעיונות ותורת "חכמת ההמונים" כפלטפורמה להפצת רעיונות בארגון - הילכו שניהם יחדיו? - יעקב ויטנברג

    יעקב ויטנברג מיכאל גנור, רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית, הוצאת רב רעיון 2002 2. יעקב ויטנברג, תנאים ליצירתיות: 1000 עובדים אלף רעיונות בשנה, פאי ,2020 3. יעקב ויטנברג, איך זיק של רעיון נולד ומתממש-"שרשרת היוזמה ", פאי, 2022 4. יעקב ויטנברג, טיפש מי שלא מיישם רעיונות של אחרים, משאבי אנוש, יולי 199 7. יעקב ויטנברג, מדידת יצירתיות ארגונית, העמותה לצוותי שיפור ושש סיגמה 14.12.202 8.

  • הקונפליקט המובנה בין נבחרים לפקידות - המקרה של משרד האוצר: עדיף שיהיו ״תלויים זה בזה מאשר תלויים זה לצד זה״ - יעקב ויטנברג

    יעקב ויטנברג המתח הבסיסי בין פקידות לנבחרים לפני כשבוע התחדדה בתוכנית ״עובדה״ בהנחיית אילנה דיין הסוגיה

  • מדוע משרדי הממשלה ״שורפים זמן״, ״מצפצפים״ עלינו ועל מבקר המדינה - האם ״יש תרופה מצילת חיים או חיסון״ לשיפור תפקודם - יעקב ויטנברג

    ראה [7] יעקב ויטנברג "מאפקט לדפקט", פאי וכן ב[17,1, 3, 5 ,13 14]. יעקב ויטנברג, סוכנויות ביצוע ,מסמך פנימי מוגש לראש הממשלה 2002, 6.     יעקב ויטנברג, דב קהת, עיר של איכות, משרד ראש הממשלה 1998 11.     יעקב ויטנברג, רה ארגון משרד הפנים 2004 –מסמך פנימי 12.     יעקב ויטנברג, מה יכולים ארגונים ללמוד ממלכ"רים?

bottom of page