אני "נדלק" כאשר אני כיועץ ארגוני קורא מאמר או בלוג מקורי ופורץ דרך - יעקב ויטנברג

בעידן החדש הכותבים המצליחים יותר לכתוב ספרים או מאמרים יישומיים, רלוונטיים, ייחודיים ומהר הם יותר עיתונאים זריזים ופחות אנשי אקדמיה.

כיועץ ארגוני, אני מעדיף בדרך כלל ספר, מאמר או בלוג בתחומי ייעוץ, ניהול, ארגון, איכות או מצוינות שבולט בתרומתו הייחודית, בערך המוסף שהוא מביא.

פחות חשובים לי כקורא הצגת סקירות, תמצות, עיבוד ומחזור משנתם ורעיונותיהם של כותבים ידועים ופורצי דרך, גם אם זו הדרך הנכונה לקדם את המדע. אם ארצה לקרוא את משנתם המקורית אגיע למקור ללא צורך בתיווך, בתמצות או מחזור רעיונותיהם על ידי אחרים. בדומה ליועצים ארגוניים אחרים החיים באילוצי זמן ואוחזים ברקע האקדמי בהכשרה הבסיסית של המקצוע, אני מחפש את מעט הרעיונות המבריקים המקוריים ופורצי הדרך ולא את המרב הבנאלי "שנטחן דק דק". 

הברק חוזר לעיני כאשר אני נתקל, ברעיון מקורי, תובנה משמעותית רלוונטית, סיפור מרתק  או חומר מעורר מחשבה.

ההנאה האישית הגדולה שלי לכן בכתיבה היא לכתוב יחד עם עמית או לבד בעיקר מתוך הידע והניסיון האישי הנצבר לאורך שנים. כתיבה בהנאה, בספונטניות, מתוך דיאלוג פורה  ומחשבה מפרה הדדית. זאת, כאשר המטרה העיקרית היא להציג רעיון או תובנה מקוריים, מנגנון או כלי חדש או משודרג, התנסות ייחודית ומשמעותית. חשוב לנסות לשוחח עם הקורא, "לשוחח איתו" מתוך הכתיבה בצורה אותנטית בגובה העיניים ולחוש שהשפתיים שלי נעות כשאני כותב. אני כותב כדי להעביר את הידע שיש לי הלאה כדי להבין, להוכיח דברים, לעבד רגשות ומחשבות. הכתיבה מאפשרת לי להעביר רעיון לרמת המעשה.

ברור שכתיבה ספונטנית של כאן ועכשיו אינה טהורה לחלוטין, היא מושפעת מעשרות ספרים ומאמרים טיפים והרצאות שנחשפתי אליהם בשנותי כיועץ ארגוני והטביעו עלי חותם כלשהו גלוי או סמוי.

אני חסיד של הקריאה בהשראת גישת "המוח השלם". גישה שאהובה עלי המשלבת בין יכולות מוח ימין ושמאל. אני מעדיף כתיבה משני צדי המוח. הכתיבה בהשראת מוח שמאל היא שיטתית, מגובה בניתוחים ונתונים, לוגית מאורגנת ומסודרת. לצדה, הכתיבה בהשראת מוח ימין היא יצירתית, מערבת ראיה רחבה מערכתית, ויזואלית, משלבת פנטזיות, סיפורים וחלומות .

מעניין אותי לבחון תוצאות סקר של פ.א.י שתבצע בין היועצים הארגוניים לבדוק את הדרך המועדפת עליהם לקרוא ,ללמוד ולהתפתח. מה דרך הקריאה המועדפת שלהם: האם דפדוף רק בכותרות הראשיות והמשניות, רק בהקדמה והסיום, קריאה של תוכן העניינים או את הקטעים המודגשים או הסיכומים בסוף כל פרק או שילוב ביניהם? ואולי את הכול מהתחלה ועד הסוף או דרך קריאה מקורית אחרת.

סיכום

החשוב הוא לעשות מה שיועצים ארגוניים אוהבים פחות: לכתוב ולתעד בכתב כדי לחלוק את הידע עם אחרים: עשיה וחשיבה רלוונטית, אקדמית או יישומית. אלה התורמים להתפתחות הפרופסיה של ייעוץ ארגוני מחד והבריאות הנפשית שלנו כיועצים מאידך. ואולי לא פחות חשוב להגיב, ולהעיר. בקיצור להתייחס למה שאחרים כותבים, את זה אמרו לי מספר יועצות בזום האחרון שבו השתתפתי.