top of page

הסרטון של אדיג'ס-הטיות חשיבה וקונספציות בתהליכי פיתוח ארגוני

פינת חמישי ב-17:00 לקהילה-11.7.2024

אחה"צ טובים :)

פינת חמישי ב-17:00


הפגישה המעצבנת


השבוע נפגשתי עם יזם שיצר מערכת חדשה שמקדמת ומייעלת תהליכי מיון וגיוס, גם למגייסים וגם למחפשי העבודה. מטרת הפגישה הייתה לבחון אפשרות להשקעה במערכת שיצרו.


במהלך השיחה היזם שיתף ודיבר על היתרונות של המערכת ועל הייחודיות שלה בשוק.


יש לי כבוד והערכה גדולים לכל יזם שיוצר משהו בעולם ושפועל כדי לקדם אותו. אני יודע כמה זה קשה ומתיש ומכיר על בשרי את טווח המנעד הרגשי של יזם. זה טווח שיכול יכול לנוע מבלתי נסבל לאופוריה וכל מה שבאמצע. יזמות זה מסע קשוח.


הקשבתי בקשב רב ולאחר שסיים התחלתי לשאול מספר שאלות קונקרטיות. משהו במערכת לא היה ברור לי. לא ברמת התכנון, לא במודל העסקי ולא בקשר ביניהם.


בכל פעם ששאלתי, התשובות שקיבלתי היו: "אתה טועה, זה לא נכון, זו המערכת היחידה בעולם שיודעת לעשות את זה. "


פתאום הוא נתן סקירה היסטורית על למה חברת yahoo קרסה. אני מניח שרוב מי שעוסק שנים בפיתוח ארגוני מכיר וקרא ספרים על הסיפור של yahoo. אבל בשיחה הוא טען שבגדול, החברה קרסה כי לא היה לה את הדבר שהוא כיזם מביא היום לשוק. ואין אותו לאף גורם אחר.


ככל שהשיחה התפתחה, היו כמה דברים שהתבהרו:

  1. היזם מאוהב לחלוטין במיזם שלו ורואה בכל שאלה כסוג של מתקפה על מפעל חייו

  2. נקודת המבט שלו על המוצר נגועה חזק בהטיית אישוש מתמשכת. הוא רואה כל סממן חיצוני כאישור לצורך במערכת שלו ובייחודיות שלה.



הסרטון של אדיג'ס


השבוע פורסם בקהילת היועצים של פ.א.י הסרטון שבו יצחק אדיג'ס יוצר חיבור בין המודל הארגוני שפיתח לבין ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות בארץ. בקבוצת הווטסאפ היו אנשים שראו בניתוח הזה כדבר משמעותי ואפילו חשוב, והיו מי שראו בניתוח כמשהו מאולץ ולא מדויק.


וחשבתי שכדאי שנחשוב רגע כולנו על הסוגיה של הטיות חשיבה וקונספציות בעולם הפיתוח הארגוני. כולנו עובדים עם מודלים: קוטר, פורטר, אדיג'ס-יש מגוון כל כך רחב של מודלים בתחום שלנו. חלקם שכיחים יותר בתהליכי אבחון והטמעה, חלקם פחות.


המודלים האלה מסייעים לנו לבאר סוגיות מרכזיות, לנתח אותם, לבדוק התקדמות ולסייע לארגונים לחולל את השינוי אותו הם מבקשים.


עד כאן הכל נפלא. רק שיש בעיה מהותית אחת שהופכת את תהליך העבודה שלנו אל מול המודלים להרבה יותר מורכב. הבעיה היא שככל שאנחנו מתרגלים לקו חשיבה מסוים, אנחנו נוטים לראות את אותו קו חשיבה בסימפטומים הארגוניים שעולים.


אנחנו מתאהבים במודל החשיבה, עד שמגיעים למצב שבו אנחנו יכולים מהר מאוד לחבר את הדברים שמספרים לנו ולהכניס אותם לתוכו.


הקיבעון הזה מתחזק אף יותר, כי אנחנו נוטים לראות ביכולת הזו כעדות לניסיון הרב שצברנו. אנחנו פתאום יותר מהירים באבחון, יודעים לדברר נכון יותר, ולקנקרט ללקוח את הסוגיות בצורה בהירה ויישומית.

ככל שאנחנו צוברים יותר התמחות ועושם לעצמנו יותר שם ומוניטין, נקודות העיוורון רק הולכות ומתחזקות, במידה ולא מנהלים מולן קרב מנטלי מודע ומשמעותי.



תפיסה מול פרספקטיבה


אנדרו בוסטמטנה היה בעברו סוכן CIA. בשנים האחרונות הוא מרצה, מייעץ וכותב על הניסיון שרכש במסגרת ההכשרה שלו באחד מארגוני הביון הגדולים והחזקים בעולם.


אנדרו מספר שאחת התובנות המרכזיות שהוא לקח מתוך חווית ההכשרה שלו בארגון, היה להבדיל בין תפיסה (perception) שמוגבלת לחמשת החושים שלנו ולהנחות היסוד שלנו לבין פרספקטיבה-ניתוח חיצוני של המצב מתוך מצבור הנתונים והעובדות שקיימות מחוץ לעצמי.


לימדו אותו לייצר מערכת של חוסר אמון בתפיסה שלו, בחוויה הרגשית. לייצר הפרדה וניתוק בין החוויה לבין המציאות שמתגלה מול עיניו. זה בוודאי כלי קריטי לכל מי שנמצא בסיטואציות קיצון, אבל יש בעיניי גם מסר לתחום שלנו.


בואו ניקח את הסרטון של אדיג'ס כדוגמה ונבדוק רגע את הנתונם:

  1. מדובר באחד האנשים הנחשבים למבריקים בתחום שלנו, שיש לו מוניטין בינלאומי עצום.

  2. המודל הארגוני עצמו מוכר ומוערך בארץ ובעולם.


בואו נכיר בכך ששני הנתונים האלה מייצרים אצל כולנו ציפיה לשמוע ולהקשיב לדבריו. הייתי מוסיף ש"אווירת היוקרה" (המוצדקת לחלוטין בעיניי) שאיתה הוא מגיע להציג את הדברים גם יכולה לייצר אצלנו מראש הטיה שבה אנחנו מניחים שנעשה בניתוח שלו עבודת עומק ובדיקת נתונים. "האשראי הרגשי" איתו הוא מגיע לשיחה שלנו גבוה לאין שיעור מרוב אנשי הפיתוח הארגוני.


עכשיו אני מציע לכולם לקחת את הסרטון ולשחק את משחק פרקליט השטן:


אני יוצא מנקודת הנחה שכאנשי מקצוע שהתחנכו ומאמינים בגישה ההומניסטית, הרי שהפתרון המוצע שלו בסוף הסרטון, קרי, יצירת הנהגה חברתית ופוליטית עתידית חדשה שתדע ללבן את הקונפליקטים הקיימים בכבוד ובהקשבה וחיבור בין הזרמים השונים, הוא דבר שכולנו נברך עליו.


יכול להיות שזו הנחה מוטעית, אבל אני שם אותה על השולחן כהנחת יסוד לקראת המשחק:

תיקחו את החלק הראשון של הניתוח, תשנו בו את הדוגמאות ותשימו לב שאתם יכולים להגיע לאותה מסקנה, אבל שהניתוח של מה מתרחש והתרחש במדינה יהיה הפוך לחלוטין.


הניתוח שאדיג'ס עשה היה מחובר לשפה, לתפיסת מציאות ולהנחות יסוד של מחנה אחד בחברה הישראלית. אני רוצה להציע שאפשר היה לתאר את כל המסלול כולו על הבסיס של המחנה שחושב בדיוק הפוך. נסו את זה.


מה זה אומר על הניתוח עצמו?

מה זה אומר על המודל?

מה זה אומר עלינו כיועצים?

ומה זה אומר על התחום?


המחשבות שלי אל מול השאלות האלה:


  1. מערכות היחסים שלנו מול המודלים איתם אנחנו עובדים: להקפיד לייצר שיח נוקב מולם, לבדוק היכן הם לא מתאימים ומדוע.

  2. השקעת זמן ביצירת מפה קוגניטיבית שלנו אל מול דרכי הפעולה שלנו: מה הנחות היסוד שלנו בבסיס ההמלצות? מה המשתנים המרכזיים שהובילו אותנו להציע פתרון כזה ולא אחר?, לאיזה מידע נתנו משקל חזק יותר ומדוע? האם יש אפשרות לראיה שונה של הדברים, ואם כן, מהי?

  3. תרחוש: היכולת לתרחש שיחה עם לקוח זו בעיניי אחת המיומנויות הקריטיות ליועץ. וכדאי שהתרחוש תמיד יהיה מול דמות הלקוח שמשחק את פרקליט השטן. להעלות על פני השטח את כל הבעיות, הצרימות והקשיים בדרכי האבחון והניתוח שלנו. ותמיד יש ויהיו. לתרחש את השיחה, את התגובות ותגובות הנגד.

  4. לשים לב שככל שהאשראי שאנחנו מקבלים מהסביבה המקצועית שלנו גדול יותר, יש לנו מצד אחד יותר אחריות על התוצרים שאנחנו מוציאים, ומצד שני, גם יותר ויותר קשה לנו לשים לב שנשבינו בתוך דפוס חשיבה מסוים. אנחנו מבלבלים בין תפיסה לבין מציאות.



ודבר אחרון: כדאי לכולנו לזכור שגם אם אנחנו מומחים בינלאומיים בתחום אחד, זה לא הופך אותנו למומחים בתחומים אחרים. הנחת המומחיות הרוחבית יוצרת מצבים שבו אנחנו נכנסים לתוך מגרש שאין לנו בו יתרון יחסי או יתרון כלל.


לא כל מומחה לפיתוח ארגוני מכיר או יודע לנתח תהליכים היסטוריים ודמוגרפיים, כמו שלא כל מומחה לפיתוח מוטיבציה הוא מומחה בכלכלת המשפחה.


בואו כולנו נשמור על מידת הצניעות אל מול המציאות המורכבת שבאה לפתחנו

ועל מידת האומץ לאתגר ולשאול שאלות נוקבות מול כל מי שבטוח שיש לו מתכון רב תחומי


נתראה בחמישי ב-17:00 בשבוע הבא


סופ"ש מצוין!


מנכ"ל פלג ייעוץ

שותף מייסד של האקדמיה לאומץ

מרצה לאומץ ניהולי במכללה למנהל

חבר הנהלת פ.א.י ומוביל "סיירת החברים" של העמותה



2 Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
Lucia Kerpel
Lucia Kerpel
לפני 6 ימים
Rated 5 out of 5 stars.

גירוי אינטלקטואלי חשוב

Like
idan levin
idan levin
לפני 3 ימים
Replying to

תודה רבה :)


Like
bottom of page