top of page

לחבק את הכאוס - ד"ר יובל דרור - ספר




אני כותב על הכאוס כי אני אוהב אותו. אני לא מפחד להגיע לאנרכיה כי אני מאמין שהתארגנות עצמית של אנשים מייצרת ביחד דפוסי פעולה מוסכמים. על האמונה הזו מבוסס הספר, שבו אני מבקש להראות כי הפחד מכאוס הוא מיותר וכי באופן טבעי, גם בסביבה שנראית כמזמינה כאוס, נגיע רק אל ספו. סף הכאוס הוא מקום פורה, יצירתי וחדשני. כדאי להיות בו. ובתמרון נכון אפשר להתקרב אליו ולהתרחק ממנו.

כאשר אני משתמש במונח "כאוס" אני בעצם מתכוון עליו כאל מייצג את גישת "המדעים החדשים". השם המלא שנשתמש בו בספר הזה הוא גישת הכאוס והמורכבות. הגישה הזו היא מכלול של קבוצת תיאוריות שפותחו בעשורים האחרונים ויש בהן משותף באופן ההסתכלות שלהן על העולם (למשלComplexity theory, Chaos Theory, Dissipative Structure Theory and the theory of Complex Adaptive System). התיאוריות הללו, נכון למועד כתיבת הספר, עדיין לא התגבשו לגישה לכידה ומוצקה כמו גישת המערכות הפתוחות. למרות זאת היא חודרת אל תוך העולם הארגוני כשפה אלטרנטיבית לשפה המערכתית, שהיא השפה שמובילה את החשיבה הארגונית זה עשורים רבים. בנקודת הזמן הנוכחית אפשר לראות שהמדעים החדשים מספקים שפה חליפית שהלכידות הפנימית שלה מתחילה להתבהר. אחת המטרות של הספר היא לתרום לתהליך ההתגבשות הזה. מטרה אחרת היא להמחיש את התועלת שבשימוש בשפה הזו להבנת ארגונים ולניסיונות לחולל בהם שינויים. לכן הספר נע בין השתי הגישות מבלי לנסות לגשר ביניהן. המטאפורה שאני משתמש בה היא "שפך הנהר", שבו לפעמים המים מתוקים ולפעמים מלוחים, בתלות בגאות ובשפל.



הספר אינו מנסה להתעמק בתיאוריות הללו ולהציג אותן, אלא לשהות במרחב החיבור שבין התיאוריות לפרקטיקה. המרחב הזה הוא מרחב המעשה, שהאפקטיביות שלו נשענת על החיבור בין קריאת מציאות לבין יישום של רעיונות שנגזרים מתיאוריות מבוססות. לכן הספר נע גם בין התיאוריה לפרקטיקה. אני מנסה להביא אל הקורא את ההסתכלות התיאורטית יחד עם ההסתכלות המעשית ולהיטלטל ביניהן ככל שהמעברים תורמים ערך מעשי. באופן הזה, הספר מזמין את קוראיו לבחון בעצמם את הערך שהרעיונות הללו יכולים לספק, ולשמש כעין מקור והזדמנות לרפלקציה אישית וארגונית.

הצורך האנושי לסדר נראה כחזק יותר מהיכולת להכיל את הכאוטיות בעולם שסביבנו. אפילו מגפת הקורונה – המקרה האולטימטיבי של שיבוש כאוטי במרבית מימדי החיים – לא הייתה מספיק חזקה כדי לשנות את הספר ואת התודעה. עדיין רבים מאתנו מקווים לסדר, ל"נורמלי החדש", להתייצבות. כפי שאפשר לגלות בפרק הראשון של הספר, שיבוש כאוטי לא בהכרח יוביל לאנרכיה. סביב המושגים של "כאוס" ו"מורכבות" הולכת ונוצרת שפה שיכולה לסייע לאדם הדובר אותה למצוא את דרכו בסביבה שהולכת ומשתבשת – לנוע בין סדר לבין "סף הכאוס" בלי לאבד את החוט המקשר. תהליך ההסדרה הזה הכרחי כדי לשמור על בהירות מחשבתית והתנהגותית. הספר שלפניכם שם בחזית הדיון את החלק הלא-סדור של עולמנו. בניגוד למרבית הספרות האקדמית השימושית, שמנסה להראות למנהלים איך להסדיר את החיים הארגוניים, הספר הזה מראה את הכיוון השני – איך אפשר לחיות היטב במצבים משובשים וליהנות מהם.

הספר הוא, אם כן, נקודת מפגש בשלושה מישורים, בין התיאוריה למעשה, בין גישת המערכות הפתוחות לבין המדעים החדשים – מורכבות וכאוס, ובין סדר לכאוס. בהיבטים מעשיים יכולה להיות שונות ואף סתירה בין צורות השימוש השונות בתפיסות העולם של אנשים בארגונים. ואף על פי כן, פעולה בארגונים כיום יכולה למצוא מגוון גישות קיימות בעת ובעונה אחת ולכן מצריכה גישות לניהול, לייעוץ ולמחקר, המקבלות את האפשרויות השונות כקיימות.

 

להסתכל על ארגונים דרך מכשירי קלידוסקופ

הסתכלות על ארגונים היא כמו מבט דרך קלידוסקופ, כדי לקרוא מציאות צריך נקודת מבט. זווית ההסתכלות ומוכוונות להסתכלות על דברים מסוימים, ותוך התעלמות מכוונת או לא מודעת מפרטים מסוימים בתמונה קובעים את מסגרת ההתייחסות שלנו. מסגרת התייחסות שנוצרה משפיעה על אופן ההסתכלות שלנו להבא, ועשויה לעוור אותנו מלראות פריטים שלא מסתדרים איתה. מסגרת התייחסות יכולה לשמש בשתי צורות ראשיות: למי שמאמין באובייקטיביות של המציאות, ניתן להתייחס אליה כאל סדרה של עדשות המספקות זוויות ראייה שונות של הארגון. רק לאחר שהסתכלת מכל הזוויות אתה יכול לבחור את הזווית המתאימה לחוללות של שינוי. לעומת זאת, למי שמאמין בארגון כשילוב של סיפורים, מסגרת ההתייחסות משמשת לזיהוי הסיפורים המובילים, ובאמצעותם ניתן לבנות סיפור אינטגרטיבי שיהפוך – כחלק מתהליך שינוי – ל-הסיפור הארגוני המוסכם, שלאורו הארגון יתארגן מחדש. הסתכלות על ארגונים דרך תיאוריות ומודלים היא חסכונית אך מבטיחה הטיות. הבחירה (המודעת או הבלתי מודעת) באמצעות אילו תיאוריות ומודלים לנסות להבין מציאות מכתיבה את מרחב ומגוון קווי הפעולה הנפתחים. אם מקבלים שהמציאות שהמאה ה-21 מזמנת היא מורכבת, עצם המגוון הוא יתרון. הסתכלות על ארגונים עשויה לסבול גם מפער של הפשטת קריאת המציאות מול מורכבות המציאות עצמה. כדי לא לפשט היכן שלא ראוי לפשט, הספר מציע שלושה מכשירי קלידוסקופ, קלידוסקופ שפך הנהר, קלידוסקופ הקבוצות וקלידוסקופ מדעי הטבע והחיים. בדרך זו, הקורא בספר יכול לאתר נקודות מבט חדשות על התרחשות ארגונית שהוא צופה בה או מנסה לעצב אותה.

 

למי מיועד הספר?

לאנשים החווים אי-ודאות, ערפול ובלבול ומחפשים שפה וכלים להבנה ולבחירת התנהגויות אדפטיביות במציאות המתהווה במאה ה-21.

לאנשים שמזהים ששפת הכאוס והמורכבות עשויה להביא להם תובנות ולפרוש בפניהם מניפת אפשרויות התנהגותיות שבמודלים המנטליים הקיימים להם לא נפרשת.

לאנשים שרוצים לחשוב באופן מורכב כדי לפעול באופן סדור.

 

 



Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page