המלצה על פודקאסט ודברים שחושבים עליהם בהליכת בוקר

פינת חמישי ב-17:00 לקהילה-27.6.2024

אחה"צ טובים :)

פינת חמישי ב-17:00

בפרקים הקודמים עסקנו ב-6 מתודות דיאלוגיות שונות בפיתוח ארגוני: קפה עולמי, קפה פרו-אקטיבי, שיטת המרחב הפתוח וכן במתודת Lego Serious Play, Dragon Dreaming ואקווריום.

היום הפינה תעסוק במשהו קצת אחר

כשפולקלור הופך למדע

בשנת 1964 יפן הכינה את עצמה לארח את המשחקים האולימפיים ה-18 בעידן המודרני.

במקביל לפריחה כלכלית שחוותה המדינה לאחר מלחמת העולם השנייה, נוצר עניין רב, בעקבות אירוח האולימפיאדה, בכל מה שקשור לפיתוח וטיפוח הכושר בקרב תושבי המדינה.

העניין הזה תורגם מהר מאוד למוצר כלכלי חכם ומשמעותי: הפדומטר (מודד צעדים).

אמנם, כבר במאה ה-15 ליאונרדו דה וינצ'י (מי אם לא הוא) שרטט את הפדומטר הראשון בעולם, אבל כעת, חברת yamasa clock, בעקבות הבום הכלכלי שחוותה המדינה ואירוח האולימפיאדה, יצרה פדומטר להמונים.

שמו של הפדומטר- manpo-kei

התרגום המילולי של המוצר: 10,000 צעדים

למרות הפולקלור, אין ספק שהליכה, ובוודאי הליכה של עשרת אלפים צעדים ביום היא דבר מבורך. גם לגוף וגם לנפש.

אחת המטרות שהגדרתי לעצמי היא לייצר הרגל אוטומטי שכזה. ולכן בכל בוקר בשעה 6:00 אני מתחיל בהליכה של 3000-4000 צעדים בהליכה מהירה. הזמן הזה הוא זמן נפלא לשוטט במחשבות, לשרטט רעיונות, ולייצר אנרגיית פעולה להמשך היום.

בימים אלה אני גם כותב ספר בתחום התשוקה שלי: אומץ.

הספר מחבר בין תהליך ההתפתחות שלנו כאנשים לבין תהליכי התפתחות של ארגונים בהקשר של אומץ. יש שם גם לא מעט חשיפה אישית. אבל את זה נשאיר ליום שבו הספר כבר ייצא לאור :)

הרבה מאוד מזמן החשיבה בהליכה עוסק ביצירת חיבורים וקשרים לגבי הספר ומרכיביו השונים.

לפני שבועיים קראתי את הבלוג הנפלא של לירון טייץ ברקאי. אחד הדברים שהכי "תפסו" אותי שם היה המושג essentialism - מהותיות

כדאי לקרוא את הבלוג, וגם את הספר של גרג מקיואן.

שאלתי את עצמי על המהותיות שלי בעבודה ובחיים בכלל, וגם על מהותיות של ארגונים. התהליך לקח אותי לחשיבה על המושג של הכרת תודה.

עברו לי בליל של מחשבות, שהואצו ככל שההליכה עצמה האיצה , והתחילה להתגבש אצלי תובנה:

שהנושא הזה ספציפית, של הכרת תודה, לא מספיק מבורר אצלי. לא ברמה האישית ולא מקצועית.

שאולי יצרתי הפרדה רציונלית בין הכרת התודה ברובד המעשי שלה, להכרת תודה ברמת ההבנה העמוקה. משהו שם חסום. וזה משפיע לרעה על רבדים נוספים בחיי.

ואז במקרה, או שלא במקרה, בפגישת צהריים עם השותף והחבר היקר עד מאוד, יואב לב-רן, בזמן שאנחנו מתכוננים להקליט עוד פרק בפודקאסט האומץ שלנו, ובלי שאני מספר לו דבר, הוא משתף אותי שאני פשוט "חייב" להקשיב לפרק בפודקאסט של מתן חכימי, -תחושת בטן-

האורח בפודקאסט: ד"ר עוז גוטרמן

הנושא: הכרת תודה

באותו יום ישבתי להקשיב ולצפות. כתבתי ליואב אחרי 50 דקות של צפיה (הפודקאסט כולו הוא שעה ורבע) רק כדי לומר תודה גדולה.

כדאי להכיר יותר את עוז גוטרמן, אישיות מרתקת, שגם יודע לתווך את המושג והמשמעות שלו באופן שהתחברתי אליו מאוד.

מקווה שתתחברו גם. יש כאן משמעויות שניתן לגזור גם לעבודה עם מנהלים/ות, ולא פחות מזה, לזוגיות ולמשפחה.

צפיה נעימה,

מצורף הקישור לפרק

אשמח לשמוע מה חשבתם עליו

נתראה בחמישי ב-17:00 בשבוע הבא

סופ"ש מצוין!

עידן לוין

מנכ"ל פלג ייעוץ

שותף מייסד של האקדמיה לאומץ

מרצה לאומץ ניהולי במכללה למנהל

חבר הנהלת פ.א.י ומוביל "סיירת החברים" של העמותה