הקדמה:
בסדרת מאמרים זו אבקש להציע מודל עבודה לפיתוח חוסן ארגוני (resilience) בעבור ארגוני במגזר הציבורי והעסקי, מודל המתייחס ונותן מענה למאפייני התקופה בה אנו חיים ואתגריה.
חלק ראשון- חוסן ארגוני בעידן האי ודאות- מה זה ואיך משיגים אותו?
אז קודם כל, בואו נדבר קצת על המושג 'חוסן' (או resilience בלעז), שהוא היכולת של ארגונים להתאושש מאתגרים ואסונות, שהם לרוב בלתי צפויים (בדיעבד כולם רואים את הסימנים שהיו, אבל זו תמיד חוכמה בדיעבד) , כואבים, מאתגרים את דרכי החשיבה והפעולה המוקדמים שלנו ומאלצים אותנו להגיב מהר, בעצמה וביצירתיות.
המושג חוסן עוסק גם בעד כמה מהר וכמה ביעילות הארגון מסוגל להתאושש ולחזור לתפקוד סביר (recovery).
חוסן ארגוני בעידן האי ודאות- מה זה ואיך משיגים אותו?
בואו נתחיל מכמה מושגים בסיסיים.
מהו חוסן ארגוני?
חוסן ארגוני הוא היכולת של ארגון לצפות, להתכונן, להגיב ולהסתגל לשינויים ושיבושים פתאומיים על מנת לשרוד ולשגשג. יכולת זו כוללת הן את היכולת להתמודד ולהתאושש מזעזועים, והן את היכולת לשגשג מול סביבות מורכבות, דינמיות ובלתי צפויות. זוהי גישה הוליסטית המתחשבת בארגון כולו, האסטרטגיה שלו, התהליכים, האנשים והטכנולוגיה שלו.
ואיך העניין קשור לעידן אי הוודאות ולתקופה בה אנו חיים?
כאן שווה להקדיש כמה מילים למושג VUCA:
VUCA הוא ראשי התיבות של: Volatility, Uncertainty, Complexity and Ambiguity או בעברית: תנודתיות, אי ודאות, מורכבות ואי בהירות. זהו מונח המשמש לתיאור המצב הנוכחי של העולם בו אנו חיים כיום, במיוחד את הסביבה הבלתי צפויה והמשתנה במהירות. הוא משמש לתיאור האתגרים העומדים בפני ארגונים בעולם העסקים המודרני.
מה הקשר בין חוסן ארגוני ל-VUCA?
חוסן ארגוני הוא היכולת של ארגון לצפות ולהתמודד עם אותה סביבה כאוטית, סביבת VUCA בקיצור, הסביבה בה כולנו חיים היום (מישהו אמר קורונה?).
על ידי הטמעת אסטרטגיות להגברת החוסן הארגוני, ארגונים מצוידים טוב יותר להתמודד עם סביבת VUCA והאתגרים השונים שלה.
אז עכשיו לתכל'ס... מהן הדרכים הטובות ביותר להשיג ולהגביר חוסן ארגוני?
1. ביסוס תרבות של מוכנות: עודדו עובדים להיות פרואקטיביים ולחשוב קדימה, כדי שיוכלו לצפות ולתכנן שיבושים אפשריים. צרו מבנים ארגוניים בהם יוכלו עובדים ומנהלים לשוחח על כך ולהפיק מסקנות.
2. פיתוח מערכת אפקטיבית לניהול סיכונים: הערכת סיכונים פוטנציאליים, זיהוי חולשות אפשריות והצבת מערכות לניהול, ניטור ותגובה לאותם סיכונים.
3. השקעה בטכנולוגיה: נצלו את הטכנולוגיה ליצירת ארגון גמיש וזריז יותר. על אתגרי הניהול בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית כבר כתבתי בעבר...
4. להבטיח מנהיגות חזקה: לספק מנהיגות חזקה והחלטית כדי להנחות את הארגון ולהבטיח את ההכנות הנדרשות. בסוף, הכל קם ונופל על אנשים.
5. יצירת מערכת תקשורת אפקטיבית: ודאו שכל הארגון מעודכן ומעודכן לגבי סיכונים פוטנציאליים ושינויים בפעילות הארגון. בנו כלים אפקטיביים להעברת מסרים ותקשורת פנים-ארגונית, ורצוי רב-כיוונית, ולא מלמעלה-למטה בלבד. הרבה מאוד פעמים השטח מרגיש את השינוי הרבה יותר מההנהלה. למעשה זה מה שקורה בדרך כלל...
6. עריכת תוכנית התאוששות מאסון: ודאו שננקטים כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח התאוששות מוצלחת במקרה של אסון. תרגלו את מערכות ההתנהלות בחירום והרציפות התפקודית שלכם.
7. טיפוח שיתוף פעולה: צרו תרבות של שיתוף פעולה ושיתוף פעולה כדי להבטיח שהארגון ערוך ויכול להגיב במהירות וביעילות לכל שיבושים. כבר כתבתי פה קודם, בסוף, הכל קם ונופל על אנשים.
חוסן ארגוני- איך יוצרים אחד כזה?
ע"מ לצלוח משבר יש צורך בהכנה, הכנה, הכנה...
והכנה עושים בשגרה, על חשבון השוטף והדחוף מאוד (בלי טיפת ציניות, אני באמת מאמין שרובנו חיים במסגרות ארגוניות מאוד לחוצות עם המון 'שוטף'), מתוך הבנה כי מדובר בהשקעה משמעותית לעתיד.
אז מה עושים?
ספרות מחקרית מצביעה על ארבעה תהליכים עיקריים, אותם אכנה 'ארבעת העוגנים', אשר הטמעתם בארגון עשויה לסייע לפיתוח חוסן ארגוני, אשר יסייע לארגון להתמודד ולהוביל במצבי שינוי ומשבר.
ארבעת העוגנים הם:
· הגמשת מבנים ארגוניים, תהליכי קבלת החלטות וערוצי זרימת המידע:
מתוך הבנה כי המידע הרבה פעמים יגיע מלמטה, מהשטח, ויהיה צורך בפונקציות שתקבלנה החלטות, ומהר, בנוגע למידע, לעיתים תוך 'דריסה' של תהליכים מקובלים. מהירות וגמישות הן שם המשחק.
· הקמת והפעלת מבנים ארגוניים הצופים את פני העתיד:
יחידות אסטרטגיה, חדשנות, אני מאוד אוהב צוותים קרוס-יחידתיים וקרוס-היררכיים, שבמקביל לתפקידיהם השוטפים של המשתתפים בצוותים, חלק מזמנם יוקצה למחקר, בחינה ועיסוק בעתיד צפוי (ולא צפוי) ובהשלכותיו.
· למידה מתמשכת:
כתבתי פה המון על הטמעה של למידה מתמשכת (life-long learning) בתוך ארגונים, ועל היכולת של פרטים, צוותים ויחידות לשכלל ולאמן את שריר הלמידה שלהם, לרכוש מיומנויות חדשות לפי צורך עכשווי או עתידי ע"מ להתמודד עם שינויים. מי שיוכל ללמוד ולהשתנות, ומהר- יצלח משברים בקלות ומהירות
· אימון ותחקיר:
אי אפשר לצפות מארגון (או בשמו האחר- חבורה של אנשים שבמקרה עובדים יחד) ביום אחד לצלוח שינוי, ועל כמה וכמה משבר, בהצלחה ובמהירות, בלי לאמן אותו, ובלי לתחקר את האימון. זה פשוט לא עובד. ארגונים חייבים להטמיע בתוך השגרה שלהם אירועים דיסרפטיביים (disruptive) יזומים ע"מ לייצר תוצרים חדשניים ומעניינים, ולאמן את החברים בהם בשינויים מהירים, יוזמה ותגובה. ואחרי שיצרנו בלאגן מאורגן והתאמנו בלצלוח אותו- אנחנו צריכים לשבת, ללמוד ולתחקר. מה היה שם? מה למדנו? איך הגבנו? האם השתפרנו? מה עוד חסר לנו? איך נוכל ליישם את זה במקרים שונים ומגוונים?
ומה עושים בזמן השינוי?
על כך בחלק הבא...
Comments