כוח האינטואיציה הלוחשת על אוזנינו ככלי ניהולי - יעקב ויטנברג

כמנהלים ויועצים עתה בקורונה ולאחריה נעזר יותר באינטואיציה המודעת ככלי ניהולי וייעוצי בעל יכולות טבעיות שניתן לתרגל ולפתח. האינטואיציה משלימה את הרציונליות ואף מסייעת לתקן טעויות כאשר המידע שהשגנו באופן מושכל אינו מספיק ומוגבל. האינטואיציה והלוגיקה הן בבחינת צמד חמד המשלימות זו את זו ומאפשרות להביא לידי ביטוי את היכולות של המוח השלם (WHOLE BRAIN).

מאת: יעקב ויטנברג

האינטואיציה ככלי ניהולי למנהל, לעובד וליועץ הארגוני

האינטואיציה צריכה להתווסף לשכל הישר ולא לבוא במקומו. האינטואיציה אינה קיימת ברשימת הלימודים של החוגים למנהל עסקים. מנהלים אינם אמורים לומר ״אני מרגיש" אלא לומר, ״אני יודע״. עם זאת, ניתוח לוגי אינו תמיד מספק תוצאה מוחלטת של "כן״ או ״לא״. אנו נעזרים באינטואיציה כשיש צורך במידע שלא חשבנו עליו או מידע שלא השגנו. בתקופה הנוכחית המאופיינת בשינויים תכופים ואי וודאות, ההרגשה הופכת ״לדעה״ ותחושת הבטן    "לשיקול דעת״. האתגר הוא להביע במילים תחושות בטן ובה בעת להישאר ״מקצועי״.

הנרי מינצברג מתאר את המנהל המפעיל את מוח ימין כ״ֲאדם החושב בצורה כוללנית ואינטואיטיבית ונהנה באקלים של תוהו ובוהו מחושב״. יזמים בוחרים באופן טבעי לסמוך על אינטואיציה - חוש שישי, היות שעבודתם דורשת מהם החלטות מהירות ומסתכנות שאף לעיתים רחוקות יש להם את הזמן לאסוף את כל המידע הדרוש. 

דניאל כהנמן חתן פרס נובל התייחס לשתי מערכות הטמונות בנו. ״מערכת 1 ״ – הפועלת מאחורי הקלעים, לא מודעת, אוטומטית שהשימוש בה לא מצריך מאמץ ואינה בשליטה רצונית. מערכת האחראית לאינטואיציה. לעומתה, ״מערכת 2״ היא החשיבה המודעת, מערכת איטית, שיכולה בכל רגע לבצע רק פעולה אחת, שכן היא דורשת שליטה ומאמץ. שתי המערכות שונות זו מזו אך משלימות זו את זו כפי שמוח ימין משלים את ביצועי מוח שמאל [ראה 3,4,5,6].

עולה מכך כי יש להפעיל את האינטואיציה באופן סלקטיבי כדי להחליט בצורה יעילה יותר. כל החלטה שאנחנו מקבלים מפעילה במידה מסוימת את האינטואיציה שלנו כמו גם את הידע, כושר השיפוט והרגשות שלנו. כיועץ ארגוני מצאתי בעבודתי, בספריי ובמאמריי את האינטואיציה ככלי ניהולי תומך בכל החלטה .היא משאב מרכזי מכלל המשאבים העומדים לרשותי: אינטואיטיביים, רגשיים, אינטלקטואליים, אמפיריים וניסויים. המשמעויות של ההתרשמויות האינטואיטיביות שלנו משקפות את האינדיבידואליות שלנו. האינטואיציה תורמת במישרין גם ליצירתיות [ראו  3,4,5,6,7,8], לראיה ההוליסטית, לחשיבה מהירה ולגמישות.

האינטואיציה בשירות המנהל והיועץ הארגוני

לכל מנהל, עובד או יועץ ארגוני יש אינטואיציות בריאות עליהן הוא יכול להתבסס בצומתי החלטה שלו. ממנהל נדרשת אינטואיציה כדי להבין בין היתר מי העובדים שלו, מהן הצרכים שלהם, וכיצד להתאים להם את התפקיד הנכון. יתר על כן, האינטואיציה תסייע לו כיצד עליו לתכנן את המשך דרכו ופעולותיו תוך ניסיון לצפות מראש מה תהיינה התוצאות של החלטה מסוימת. מחקר שבוצע בשנת 2014 מספק עדויות אמפיריות לכך, לפיו 58% מהמנהלים נשענים על אינטואיציה וניסיון או על הניסיון והעצות של אחרים בארגון בבואם לקבל החלטה מכרעת.

בדומה לכך, היועץ הארגוני ובעיקר המנוסה עושה שימוש גדל והולך באינטואיציה בגלל לחץ זמן והצורך בלמידה מהירה כאשר נתונים רבים חסרים בעיקר בשלב האבחון [ראו 12 ,13]. לעיתים בבדיחות הדעת היית אומר שאפשר להכיר את הארגון ומה מתרחש בו ממה שאני קולט אינטואיטיבית כשאני עובר לאורך המסדרונות שלו אפילו ללא הצצה לחדרים. 

בשנים 1969-1971 נדרשתי בעבודתי באגף משאבי אנוש במפעל בטחוני בהתרחבות לראיין מאות פונים להתקבל כעובדים חדשים. בעבודתי כיועץ ארגוני שנים רבות לאחר מכן כאשר פגשתי לראשונה מנהל או עובד תוך מספר שניות (מבלי שבקש זאת)  עמדתי על קנקנו בדיוק מפתיע שהדהים את הממונים עליו ועמיתיו וגם אותי. ההתרשמות הגיע בהבזק מהיר ומדויק. קשה מאוד היה לי להסבירו גם בניתוח לוגי לאחור. ברור שהידע ובעיקר הניסיון, האימון הרב בראיון עובדים שרכשתי לאורך שנים סייעו לי אינטואיטיבית. אך לא סמכתי רק על האינטואיציה. ייחסתי חשיבות רבה גם לכל המידע המוקדם שנאסף: במבדקים, במרכז הערכה, מההמלצות, כתב יד וכלים לוגיים נוספים.

בניהול ובייעוץ אנחנו זקוקים הן לחשיבה רציונלית –לוגית, תוצר מוח שמאל והן לתחושות הבטן ותגובה אינטואיטיבית תוצר מוח ימין [3,4,5]. עתה בקורונה ובשנים הקרובות יבלטו עוד יותר המגבלות של ההיגיון, הרציונליות והשיטה המדעית כאמצעים היחידים המנחים את החיים הניהוליים. האינטואיציה היא ״משהו מבפנים  אומר לי...איני יכול  להסביר מדוע, אך אני מרגיש שכך זה יקרה או שכך צריך  לנהוג ולעשות״. מעין פעמון אזהרה מפני הבלתי נודע מפני המחר, אשר מסייע להבין דברים, לחזות ולנבא התרחשויות עתידיות. לנקוט עמדה ולקבל החלטות המדובר ביכולת טבעית הנמצאת אצל כל אחד מאתנו שניתן לתרגל ולפתח. 

האינטואיציה משמשת אותנו בכל תחומי העניין והעבודה של מנהל: קבלת אנשים לעבודה, הערכת עובדים, הערכת סיכונים, ניהול משברים, משא ומתן, פתרון קונפליקטים תקשורת, יזמות ועוד. אנחנו מחפשים מידע לא רק במרחב הידוע אלא במקרים מורכבים של אי ודאות עלינו לראות מבעד לעובדות, בין השורות, לבצע תחזיות ולקבל החלטות מעבר לשכל הישר.

בהתייחסותי למנהל אינטואיטיבי, כוונתי למנהל שמפעיל את האינטואיציה בצורה מודעת בחייו הניהוליים. זה נכון גם לחלק האינטואיטיבי החשוב בעבודתו המגוונת של יועץ ארגוני. שימוש ״מודע״ ומכוון באינטואיציה ולא שימוש  אקראי באינטואיציה בצורה לא מודעת הנעשית כל הזמן. אני נזכר בפרופסור מפורסם לרפואה שבשנות ה-70 וה-80 היה ידוע ביכולתו לאבחון רפואי אינטואיטיבי ומדויק מבלי בדיקות ורק מהתרשמות חיצונית והצליח מאד ושמו הלך לפניו. כל אחד יכול את האינטואיציה הרפואית שלו להפוך לשותף של הרופא שלו ולהגיע למודעות גבוהה יותר להאזין לאיתותי הגוף שלך לענות על צרכיו הרפואיים.  

סוגי אינטואיציות ניהוליות  והפעלתן  

ניתן לאפיין שלושה סגנונות אישיותיים שונים של ניהול אינטואיטיבי.

האחד, ניהול באמצעות אינטואיציה מנוונת-מבוססת על תחושות ראשוניות דלות בתוכן. חולשה מחשבתית, מידע דל והבנה קלושה של המציאות.

השני, ניהול באמצעות אינטואיציה שלוחת רסן-יצירתית, פרועה, משוללת מעצורים. בבחינת ״נעשה ונשמע״.

השלישי, ניהול באמצעות אינטואיציה מגובשת - הנסמכת על תחושות והרגשות בשילוב חשיבה הגיונית ויצירת אינטגרציה בינן.

אינטואיציה היא מנגנון פנימי שמסייע לנו בקבלת החלטות בכלים מכל סוג ובכל תחום. מכנים זאת תחושת בטן, חוש שאומר לך ללכת בכיוון זה או אחר. כאשר משלבים זאת בהכשרה הולמת זוכים להצטייד בכלים מעצימים לקבלת החלטות מגובשות. אנו, בשל חוסר בטחון, נוטים לחפש אישורים ממקורות חיצוניים כדי לוודא, להרגיע עצמנו, שאנחנו עושים את הדבר הנכון או ההחלטה הנכונה. במקום להעמיק פנימה לתוכנו כדי למצוא שם את התשובה שאנחנו מחפשים. לעיתים הבעיות צצות כשאנחנו מתייחסים לאינטואיציה שלנו בביטול או נלחמים בה מכיוון שהיא עשויה להוביל אותנו בכיוון שאליו איננו רוצים ללכת. מדובר במאבק כוח עם עצמנו. זאת חווית למידה נפלאה הנובעת מכך שנעשית בחירה.

אנחנו משתמשים בכל חמשת החושים הבסיסיים הראשוניים שלנו: מישוש, ראיה, ריח, שמיעה, וטעם כדי לאסוף מידע על העולם סביבנו. האינטואיציה תופסת את הדברים בלא להסתמך רק על החושים. היא תהליך של השגת מידע שאינו מסתמך רק על החושים, הזיכרון, הניסיון הרגשות או הליכי חשיבה אחרים-אף שהאינטואיציה כן  מסתמכת על כל אלה כדי לפרש את המידע שנאסף. האינטואיציה היא תהליך לא ליניארי לא אמפירי של השגת מידע ומתן פירוש למידע זה כמענה לשאלות. האינטואיציה פשוט ״יודעת״ ואינה מתקדמת בצעדים הגיוניים שלב אחר שלב של הסקת מסקנות -אין לה צורך בכך. היא מתנהלת בהבזקים. אפשר לענות בעזרתה גם על שאלות לגבי תחומים שאין לנו מושג בהם. המידע שאנחנו קולטים באמצעות האינטואיציה שלנו הוא סמלי במידה רבה ולא מילולי. הסמלים מעבירים כמות רבה של פרטים בצורה יותר חסכנית מאשר ההבעה המילולית. האינטואיציה מופעלת על ידי שאלות שממקדות אותה.

האינטואיציה והלוגיקה: הילכו שניהם יחדיו, וכיצד?

שאלה מעניינת היא האם להפעיל בקבלת החלטה בהתחלה את האינטואיציה ולנסות אחר כך לאושש ולתמוך בה או לבטלה בכלים הקשים הלוגיים או להפך להתחיל בחשיבה ובכלים הלוגיים ולתמוך בה בחשיבה האינטואיטיבית? מתי  נבחר באחת משתי האפשרויות?

ידוע לכולנו שהשילוב בין מוח ימין ושמאל, בין אינטואיציה ותהליכים לוגיים הוא שילוב מנצח בכלל ואצל מנהלים בפרט. דומה הדבר ליתרון שיש לשחקני הכדורגל המפורסמים רונאלדו ומסי, שיש להם יכולות גבוהות לבעוט ברגל ימין ושמאל. האתגר האמתי הוא השילוב הנכון והסינרגטי בינם, שימוש בחשיבה מ״ המוח השלם ״ -WHOLE BRAIN THINKING. בתחום טכנולוגית המידע יש לאינטואיציה חלק קטן ללוגיקה תפקיד מרכזי בקבלת החלטות כי יש צורך באיסוף מידע רב מכל הכיוונים. מאידך לנבא לאן השוק הולך יש צורך באינטואיציה רבה. שילוב בין החשיבה הרציונלית לאינטואיציה מביא את הערך המוסף הגדול ביותר לכל החלטה. ראו לדוגמה את המודל הבסיסי של פתרון בעיות המשלב בין יכולות מוח ימין ושמאל להלן.

שילוב האינטואיציה- מוח ימין  והרציונליות מוח שמאל במודל הבסיסי לקבלת החלטות

להלן מודל בין 6 שלבים המדגים את האינטגרציה בין מוח ימין ובין מוח שמאל בעת השימוש באינטואיציה. 

שלב 1 - איתור  בעיה" אינטואיציה מבוססת תחושות שדבר מה השתבש וקיימת בעיה – הפעלת מוח ימין במיטבו.

שלב 2 - הגדרת הבעיה: תהליך לוגי הפעלת מוח שמאל של החשיבה הלוגית במיטבו.

שלב3 - תיאור וניתוח המצב הקיים לגבי הבעיה: איסוף נתונים ועדויות וניתוח שלהם בכלים לוגיים פרי מוח שמאל.

שלב4 - העלאת חלופות לפתרון - הפעלת מוח ימין במיטבו להצפת ברעיונות פורצי דרך בצורה חופשית.

שלב 5 - הערכת החלופות ובחירת האופטימלית: שימוש  שוב במוח שמאל בניתוח לוגי של יתרונות וחסרונות שטתי ומסודר- מוח שמאל במיטבו.

שלב6 - יישום החלופה הנבחרת: הלכה למעשה והתמודדות עם התנגדויות – שלב המשלב את מוח ימין ושמאל, אינטואיטיבי ולוגי.

הדגמה הפעלת האינטואיציה ותמיכה שלה בלוגיקה בסדנה ליצירתיות

אני נוהג בסדנאות ליצירתיות שאני מעביר להשתמש בשאלון שחיברתי שבו מוצגים 12 ההמצאות הבולטות של 200 השנים האחרונות. לכל המצאה מוצגות 4 תשובות המסבירות מה הביא את הממציא להגיע להמצאה, רק אחת מהן היא הנכונה. כל משתתף צריך לבחור במהירות אינטואיטיבית את התשובה הנכונה מתוך 4 אפשרויות שנראות מאד מוזרות. בדרך כלל למשיבים אין שום ידע מוקדם ומושג לגבי התשובה הנכונה שמפתיעה ואינה נראית הגיונית –הפעלת האינטואיציה במיטבה.  אחר כך עליהם לנסות לבסס את התשובה האינטואיטיבית שנבחרה על ניתוח לוגי כדי לנסות להסביר ולתקף מדוע בחרו בתשובה זו ולא אחרת. לאחר מכן אני מעביר לקבוצה שאלון נוסף ובו 12 המצאות אחרות. בהשוואת התוצאות שהושגו על ידי המשתתפים בין שני השאלונים ניכר שיפור רב בתשובות לשאלון השני (כפועל יוצא לשימוש היעיל יותר באינטואיציה ותיקופה הלוגי).

זה השילוב המנצח בין שתי האונות, הימנית מבוססת על האינטואיציה והאונה השמאלית הלוגית. הכוונה ליצור שילוב סינרגטי שבו השלם גדול משני חלקיו. חשיבה כזו המשלבת את היתרונות היחסיים שבין שתי צורות החשיבה .זו החשיבה של ״המוח השלם ״-WHOLE  BRAIN THINKING  [ראה.3,4,5,6,7,8]. מרבית ההחלטות שלנו הן שילוב של עובדות, רגשות, מחשבות, וזיכרונות שונים ולעיתים קרובות סותרים. 

למהותה של אינטואיציה

״אינטואיציה היא ענק ניהולי רדום של יכולת הטמונה בכל אחד. תופעת טבע מופלאה שכל מנהל ועובד חווים אותה בקביעות. כלי זמין ונגיש לניהול טוב יותר. אינטואיציה קשורה ומשפיעה על הישגים וביצועים. אינטואיציה מספקת ללא הרף עובדות מדויקות ומתוזמנות היטב שמנחות אותנו בפתרון בעיות, בקבלת החלטות, בתכנון העתיד בנטילת סיכונים ובניהול סיכונים וחוסר וודאות. אינטואיציה היא רבת קסם אך מסתורית. מעטים מבינים אותה״. חלק ניכר ממה שמנהלים עושים נעשה מתוך תחושות בטן, מתוך חוש עמום, קולות פנימיים, רגשות לא מוגדרות, כיוון חזק או סתם ידיעה ללא כל סיבה נראית לעין.

אינטואיציה היא לחוש דבר כנכון או לא נכון מבלי שקדם לכך תהליך חשיבה. קיים מסתורין מדוע תחושות אינטואיטיביות מורגשות דווקא בבטן, או האם יש אמת בהמלצה הנפוצה ״לישון על זה" לפני קבלת החלטות. יש הסבורים שקיימות שיטות לתכנת את האינטואיציה באמצעות חוקיות, תרגול רב, פידבק מידי ורציף. בעלי אינטואיציה אינם מנחשים באופן אקראי, אלא התשובה האינטואיטיבית היא פרי ניסיון רב תרגול ומומחיות. ראו הדוגמה להלן של ליבון התנסות טייסים שהצליחו לצאת בשלום ממצבי כמעט תאונות.

 הפעלת האינטואיציה במצבי כמעט תאונה ומצבי עבודה 

טייסים באל על עימם אותם הדרכתי בשנות ה-80 וה-90 קיבלו בטיסות הרבות שביצעו החלטות אינטואיטיביות רבות מהירות במצבי קדם תאונה (עם הסתברות גבוהה לאסון). אלו הן החלטות תחת לחץ זמן שאינן מאפשרות חשיבה מסודרת ולוגית, לפי כל הידע, התהליכים והנהלים. בניתוח לאחור עמם שאלנו עצמנו האם מדובר באינטואיציה מנותקת מכל קונטקסט והתשובה היא לא. מדובר באינטואיציה פרי ניסיון, ידע, אימון ותרגול רב במצבים דומים. הפעלת תגובות אינטואיטיביות נעשות עשרות פעמים כאשר אנחנו נוהגים ברכבנו ובעיקר במצבים של קדם תאונה. ברגע זה אנחנו פועלים אינטואיטיבית. ההחלטה האינטואיטיבית יכולה להציל אותנו או להביא לתאונה. כל מקרה ניסיון ותרגול של המצבים הללו והפקת לקחים תקרב אותנו לאינטואיציה ״טובה״ שתביא אותנו להחליט.

אחת החוויות הקשות שחוויתי בעבודה עם טייסים באל על הייתה במסגרת סדנת OJT –למתן משוב הדדי בין טייסים בטיסת נתיב הנעשית מעת לעת. מדובר על תרגול בסימולטור שבו מתרגלים 3 בעלי תפקיד: הטייס, המדריך וטייס שלישי שתפקידו לתת משוב למדריך על ההדרכה שנתן לחניך. בקשתי לתרגל לקראת סוף יום ההדרכה כאשר הקבוצה הייתה כבר עייפה מצב ששני המנועים נופלים. הקבוצה הגיבה: ״עזוב אותנו יעקב אין סיכוי לכך״ אך מאחר וביקשתי והיה זה סוף היום התרגול נעשה קצת כלאחר יד ... כעבור כשבוע מטוס שהטיס הטייס בתרגול התרסק בהולנד לאחר ששני מנועיו התנתקו מגוף המטוס. הייתי בשוק. שאלתי עצמי שוב ושוב מדוע התעקשתי לסיים את יום ההדרכה דווקא בתרגול מצב יוצא דופן במיוחד שההסתברות שיתרחש אפסית....

כתיבת ספרי רב רעיון [4] עם עמיתי לכתיבה נעשה במפגשי דמיון מודרך בהם המנגנונים לקידום יצירתיות שנבנו הגיעו מהאינטואיציה של ״מוחנו הקודח״ בפגישות שבועיות ללא חומרי רקע, ספרות מקצועית או הכנה כלשהי. רק לאחר שעלה בהבזק אינטואיטיבי המנגנון דאגנו לעבות ולהבנות אותו רציונלית להוסיף את הרקע, הסבר שיטתי לגבי המנגנון, למי מתאים המנגנון, שלבי יישום. קל לחוש  זאת בשמות המוזרים של המנגנונים כמו: ״הזבלנים״, ״על קרן הצבי״, ״מרחב מוגן״, ״הבה נתפלל״, ״דוד וגלית״, ״כולם כשירים״,״למי צלצלו הפעמונים״ וכדומה.

קיימת אינטואיציה "טובה״ פרי ניסיון וידע רב ואינטואיציה שאינה "טובה" לכאורה. מכונאי רכב שמנוסה בסוג אחד של רכב יודע מידית אינטואיטיבית לפי רעש המנוע להחליט מיד ללא בדיקות נוספות מהי התקלה לעומת מכונאי המתקן כלי רכב מסוגים שונים שאינו מומחה לסוג רכב מסוים הנדרש לעבור את כל השלבים לאיתור התקלה שלב אחר שלב באופן שטתי ומסודר לפי ״הספר״.

פיתוח האינטואיציה

אינטואיציה היא יכולת נרכשת שמובילה להצלחה. אפשר ועשיתי זאת במשך שנים לאפשר למנהלים ללמוד לתרגל לזהות ולשפר את יכולות האינטואיציה שלהם בקבלת החלטות. אינטואיציה מוקנית לאדם מאז לידתו בדומה ליכולת של האדם להביע עצמו בעזרת השפה או לחשוב. היא חלק בלתי ניפרד מהתהליך השכלי, הרגשי והנפשי של כל אחד. בכל רגע קולטים מידע באופן אינטואיטיבי. אנחנו לא מודעים לתהליך והוא מופעל לצד השיפוט ההגיוני שלנו. כדי להפעיל את האינטואיציה עלינו לעלות את הנתונים הלא מודעים שהיא מספקת לנו למקום שבו המחשבה המודעת שלנו יכולה לפרש זאת. לכך נדרשים אימון והנחייה. רובנו מפעילים את האינטואיציה על בסיס ארעי או שפגעתם או שלא .אימון מביא להפעלתה והחלתה בצורה יעילה. כדאי לזכור שבתרבות הניהול הישראלי אינטואיציה יכולה לשמש תירוץ להיעדר מחשבה מעמיקה. זו לא האינטואיציה שאותה אנחנו רוצים לפתח. מכאן החשיבות של השלוב של האינטואיציה עם החשיבה הלוגית שיטתית.

אנחנו מגיעים לתובנות חשובות בזכות ההקשבה לאינטואיציה ולתחושות הפנימיות שלנו. האינטואיציה שלנו תתפתח אם ניישם אותה בצורה מודעת. קריאה על הנושא איננה מספיקה כי זו פעולה אינטלקטואלית בעיקרה. המוח החושב רציונלית ומסודר שלנו עלול לעיתים להפריע לפעולתו של המוח האינטואיטיבי. חשוב לכן לשלב את האינטואיציה בהערכות המצב. כך מגבירים את כושר קבלת החלטות. רב  הטכניקות לפיתוח האינטואיציה מבוססות על יצירת גלי מוח בתדר אלפא-גלים איטיים בעלי עוצמה חשמלית ברורה מופיעים במצבי הרפיה, נוכחותם יוצרת רגיעה למוח, קליטה טובה, ריכוז גבוה, יעילות ויצירתיות בממוצע 10 מחזורים לשנייה. בדומה לגלים המיוצרים במוח לפני הירדמות.   

צעדים וטכניקות לפיתוח האינטואיציה

1. שאילת שאלות טובות: חשוב לכוון את ההכרה האינטואיטיבית בזהירות. שאלות טובות מהם תוכלו להפיק מידע מועיל צריכה לענות על 3 דרישות:1השאלה צריכה להיות מדויקת, כדי שניתן יהיה להשיב עליה בבירור; כל שאלה צריכה להיות פשוטה ולא מורכבת; כל שאלה צריכה לגעת במישרין במה שמטריד אתכם.

2. האינטואיציה מדברת בשפה שונה: היא סמלית ומורכבת  מדימויים – מטפורות [ ראו רב רעיון, 4], מחלקים פיסות וקרעי מידע. מידע אינטואיטיבי נראה לעיתים קרובות בלתי הגיוני במיוחד כאשר הוא עוסק בעתיד. לכן לעיתים מתייחסים לאינטואיציה בביטול. האינטואיציה מגישה נתונים לחשיבה המודעת שלכם באורח רציף ומתמיד אף על פי שבדרך כלל אנחנו לא מודעים לתהליך המתרחש.

3. ״לישון על הבעיה״: להעביר אותה מהמודע לבלתי מודע ולתת את הזמן (קשה לדעת מתי זה יקרה באמבטיה, בנסיעה, או בזמן או מקום אחר בלתי צפוי) עד שעולים הרעיונות לפתרון. כשאנו מבקשים תשובות מחלומותינו אנחנו נפתחים אל הבינה הנשגבת ביותר בתוכנו. חלומות דוברים את שפת הלא מודע הם מהווים נתיב ישיר אל כוחנו היוצר. בשונה מן המוח המודע, אין זה מעניינם של חלומות להסתיר או לסלף את האמת. כשאתה שואל אותם שאלה ברצינות   החלומות משיבים כמו מחשבים על אנושיים ושולפים נתונים חבויים מתאימים מתוך מאגר  זיכרונותיך וגם מתוך הלא מודע הקולקטיבי שלך.

4. תנאים ואוירה מקדימים: מטרתם להתגבר ולנטרל את המערכת הרגשית, דעות קדומות ושיפוטים [ראו גם 15] - כל מה שמונע מאתנו להקשיב לקול הפנימי 2. להיכנס לאווירה המאפשרת לאינטואיציה לפרוץ - הקשבה לגוף, רוגע, ספונטניות, וויתור על שליטה [11].  

5. מערך תרגולים: להלן מספר דוגמאות להעלאת האינטואיציה:

• דמיינו שאתם עומדים להתקבל לשיחה אצל מישהו שיודע הכול (אתם) אם אתם מפקפקים והוא מסוגל לספר לכם כל דבר שתירצו לדעת על כל נושא, אירוע, בעבר, בהווה ועל מה שיתרחש בעתיד, שאלו.... 

• אם אתם מפקפקים שמישהו או אתם מסוגלים להשיב לשאלה העמידו פנים (מרכיב חשוב בלימוד האינטואיציה)

• נטילת חפץ - בחרו בעצם כלשהו ודמיינו מה אפשר לעשות אתו לסייע לפתור בעיה עמה אתם מתמודדים בדרך האסוציאטיבית.

• התייחדות - ישיבה בשקט ללא תנועה של מספר דקות לעצום עיניים לנשום עמוק

• להאזין לקולות הטבע או למוסיקה קלסית

• מצבים דמויי חלום -להכניס עצמנו להלך רוח דמוי טראנס. משעים את פעולתו של המוח המודע ואז נוצר מצב שבו כאילו ציור מצטייר מעצמו. הפתרון לבעיה מגיע מעצמו, היא מביאה אותנו עם החלקים העמוקים ועתירי הדמיון ביותר של עצמנו.

לסיכום, אנו מעריכים מצבים ומקבלים החלטות תוך התבססות על 4 מקורות מידע:

1. מה שאנחנו יודעים לגביהם-הידע והזיכרונות שלנו.

2. מה שאנחנו חושבים עליהם- השיפוט והפרשנות שלנו.

3. מה שאנחנו מרגישים לגביהם-התחושות והרגשות שלנו.

4. מה שהאינטואיציה שלנו מעלה לגבינו.

סיכום

האינטואיציה בשירות המנהל או היועץ מסייעת לנו בניהול או ייעוץ על שלל המחשבות הרעיונות ההחלטות, התוכניות המוצרים והשירותים שאנחנו מייצרים. שלוש תכונותיה העיקריות תומכות במסקנה שהאינטואיציה מתפקדת כמנגנון ויסות ניהולי:

1. היא מגיעה עד שורשי התהליכים הסמויים שחדרנו אליהם בחשיבתנו הרציונלית, אך מבלי להבינם עד הסוף.

2. היא יודעת את כל צפונות ומהלכי החומרים והכוחות באותם תהליכים ומכוח זה יכולה לדווח על התרחשויות בעבר, בהווה, בעתיד הרבה לפני כל המערכות הכלים או הטכנולוגיה מעשה ידי אדם אוכל חוש טבעי אחר.

3. היא מתקנת שגיאות שנובעות משימוש המערכות הרציונליות המקובעות שלנו.

כאשר יש אי הסכמה בין ההיגיון לאינטואיציה, יש לצפות שהאינטואיציה תהיה הנכונה. כמנגנון ויסות של חשיבתנו הרציונלית האינטואיציה ממלאת את חללי המידע היכן שיש לשכל –לוגיקה אין גישה לפתרונות. היא צופה בשבילנו מנחה אותנו לקראת תועלת ויתרון, הרחק ממלכודות שהשכל עלול לא לכלול במשואותיו. 

מקורות

1. גייל פרגוסון,  החוש השישי, כיצד לפתח את הכושר האינטואיטיבי ולהפעיל אותו בחיי היום יום, מטר, 2000.

2. לורה דיי, אינטואיציה בפעולה״, פקר הוצאה לאור,1997.

3. יעקב ויטנברג, מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית - החשיבות של גישת רב רעיון בימות משבר הקורונה, פאי,6.6.2020.

4. יעקב ויטנברג, מיכאל גנור, רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית, הוצאת רב רעיון , 2002.

5. יעקב ויטנברג, טכנולוגית הפעלת המוח השלם ככלי ניהולי לקידום מצוינות במשאבי אנוש בכלל ובפתוח מנהלים בפרט, משאבי אנוש, ספטמבר 1989, 20-24.

6. יעקב ויטנברג בזבוז של מוח, משאבי אנוש, דצמבר 1993.

7. יעקב ויטנברג, שרשרת היזימה אתגרים לעידוד היצירתיות בארגון, משאבי אנוש, מרץ 2001, 24-28.

8. יעקב ויטנברג, המנהל כדולפין, גישה חדשה בפיתוח מנהלים, משאבי אנוש יולי 1992.

9. רות ברגר, אינטואיציה רפואית, איך לשלב כוחות פנימיים עם הרפואה המודרנית, אור עם 1997.

10. ד״ר הארי אלדר, המוח הימני כמנהל, אור עם, 2001.

11. THE INTUTIVE EXECUTIVE 

12. יעקב ויטנברג, מקומו של הייעוץ הארגוני בעת משבר כלכלי בכלל ומשבר הקורונה בפרט, פאי 2020.

13. יעקב ויטנברג, הפינות האפלות בייעוץ הארגוני, פאי, ינואר 2021.

14. יעקב ויטנברג, פתוח ארגוני קצר מועד, האם הכרחי, אפשרי וכיצד יש לממשו, פאי ינואר 2021

15. יעקב ויטנברג, תנאים ליצירתיות:1000 עובדים אלף רעיונות בשנה, פאי, אוקטובר 2020.

16. גייל מוריס, מוחך הלא מודע, אור עם, 1993.

17. יצחק בר יונה, המצאות ,מציאות, ומה שמעבר...כרטא, 2006.

18. קרל ריידר, כיצד תפתח את תפיסתך העל חושית, אור עם, 1994.

19. ד״ר זאב ניצן, מאחורי הקלעים של מופע המוח, אופיר ביכורים, 2015.