האם באמת הרובוטים עומדים להחליף אותנו? חלק 13 - שלושת הגלים: מהמעבדה דרך הסלולרי אל ליבת הארגון / יניב אלטרס
- יניב אלטרס
- לפני יום 1
- זמן קריאה 5 דקות
אם תשאלו את רוב האנשים מתי בינה מלאכותית נכנסה לחיים שלהם, הם יגידו לכם: "נובמבר 2022, כש ChatGPT -יצא".
וזה נכון. אבל זו גם רק חצי האמת.
כי האמת היא שאנחנו חיים מהפכה בשלושה גלים, וכל גל שונה לחלוטין מקודמו.
הגל הראשון היה המעבדה. הגל השני היה הסלולרי שלכם. והגל השלישי, זה שאנחנו בדיוק נכנסים אליו ממש עכשיו, הוא משהו אחר לגמרי.
אז בואו נדבר על זה.
הגל הראשון: עידן המעבדה (1950-2022)
בשבעים השנים הראשונות בחיי הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה הייתה כמו מועדון אקסקלוסיבי.
רק למדענים, מהנדסים, ויודעי דבר. העולם האקדמי. מעבדות ענק של חברות טכנולוגיה.
אנשים רגילים? לא הבינו מה זה, איך זה עובד, ולמה זה צריך לעניין אותם.
זה היה מושג תיאורטי. משהו שקורה "שם", במקום אחר, רחוק מהחיים האמיתיים שלנו. מקסימום חלום לגיקים חובבי מדע בדיוני, כמו מחקר על חלקיקים בז'נבה.
מעניין, אולי אפילו מרתק, אבל לא ממש שייך לחיים של מורה בחיפה או מנהל שיווק בפתח תקווה.
אפילו כשהאלגוריתמים נכנסו לחיים שלנו - המלצות בנטפליקס, פרסומות בפייסבוק, וייז שמנווט אותנו - לא חשבנו על זה כ"בינה מלאכותית". זה פשוט היה "הטכנולוגיה".
הגל הראשון היה סביב ידע. מי שיודע איך זה עובד, שולט. השאר? צרכנים פסיביים.
הגל השני: עידן הדמוקרטיזציה (נובמבר 2022 - 2024)
ואז קרה משהו מטורף.
ב-30 בנובמבר 2022, OpenAI זרקו לעולם את ChatGPT, וכולם פתאום הפכו למשתמשי בינה מלאכותית.
זה היה "רגע האייפון" של הבינה המלאכותית.
פתאום, כל אחד יכול היה לפתוח אפליקציה, להקליד משהו, ולקבל תשובה מתוחכמת. לא צריך להבין אלגוריתמים. לא צריך לדעת קוד. פשוט תשאל.
ואנחנו התלהבנו. ממש. ותכל'ס- בצדק!
יצרנו תמונות של בובות באבי בסגנון ואן גוך. כתבנו מכתבי תודה לעובדים. חיברנו מתכונים מהמצרכים שנשארו במקרר. שאלנו את ChatGPT מה הוא חושב על החיים.
זה היה "משחק", שימוש אישי, פרטי, לפעמים שטחי. כלי נחמד שעוזר לנו בחיים האישיים או במשימות קטנות בעבודה.
וחברות נכנסו למשחק. גוגל, מיקרוסופט, מטא, אנתרופיק - כולם זרקו מודלים משלהם. התחרות התחממה.
אבל בסופו של דבר, המשתמש היה עדיין המשתמש. האדם והכלי שלו. יחסים אישיים.
הארגונים? רובם עדיין עמדו בצד ושאלו "מה עושים עם זה?"
והנה, ממש עכשיו, אנחנו על סף הגל השלישי.
הגל השלישי: עידן ההטמעה המערכתית (2025 והלאה)
הגל השלישי לא עוסק ב"כלים". הוא עוסק בתשתית.
זה לא עוד "תוסף נחמד" לעובד. זה שילוב של AI בתוך מערכות הליבה של הארגון.
Copilot משולב כחלק בלתי נפרד ממוצרי Microsoft, Einstein בתוך Salesforce
בשוק כבר מוצעות מערכות שירות לקוחות עם AI מובנה שלא סתם עונה על שאלות אלא מקבל החלטות. זה לא יותר "עובד + כלי "AI אלא "עובד שעובד דרך AI "
וההבדל עצום.
אז זה הגל בו אנחנו נמצאים (רובנו, חלקנו, אף פעל לא כולנו...) כיום.
מה משתנה בגל השלישי?
ראשית AI עובר מתמיכה לליבה.
בגל השני, השתמשתם ב ChatGPT כדי לכתוב מייל. בגל השלישי, מערכת ה CRM שלכם כבר מציעה לכם מה לכתוב, בזמן אמת, בהתבסס על כל האינטראקציות שהיו עם הלקוח הזה בעבר. אתם לא "פונים ל- AI", אתם עובדים בתוך מערכת שה- AI הוא חלק מובנה מתוכה.
שנית, השינוי הוא ארגוני, לא אישי.
בגל השני, כל עובד החליט בעצמו אם להשתמש בצ'אט. בגל השלישי, הארגון מטמיע את הטכנולוגיה כחלק ממערכות העבודה. זה כבר לא בחירה - זו הדרך שבה אנחנו עובדים.
שלישית, הדאטה הוא של הארגון.
בגל השני, העובד העלה מידע לצ'אט ואולי לא חשב פעמיים. בגל השלישי, הארגון צריך לנהל את השאלות של אבטחת מידע, פרטיות, ownership על הנתונים.
מי רואה מה? מי יכול להשתמש במה? מה עובר דרך השרתים של ספק חיצוני?
רביעית, זה משנה את האופן שבו אנחנו עובדים.
לא רק "מה אנחנו עושים", אלא "איך אנחנו עושים". הממשק שדרכו נעבוד ישתנה. התהליכים ישתנו. אולי אפילו התפקידים ישתנו.
זה לא עוד "להוסיף כלי". זה לחשוב מחדש על עבודה.
למה הקפיצה לגל השלישי קורית עכשיו?
שלושה טריגרים מרכזיים משפיעים על מה שקורה עכשיו בעולם הארגוני ביחס להטמעת הגל השלישי.
קודם כל, הטכנולוגיה התבשלה.
המודלים של היום חזקים יותר, מהירים יותר, ויציבים יותר מאלה של לפני שנתיים. חברות מרגישות שאפשר לסמוך על זה.
שנית, הלחץ התחרותי.
מי שלא זז, נשאר מאחור. הארגונים שכבר מטמיעים AI בתהליכי הליבה שלהם מקבלים יתרון תחרותי משמעותי. יעילות, מהירות, דיוק - הכל עולה. מי שלא נכנס למשחק, הולך לשלם מחיר.
ושלוש, יש כבר ROI מוכח.
לא עוד "נראה מה יהיה". יש כבר מספרים. יש ארגונים שחסכו מיליונים. יש תהליכים שהואצו פי 10. יש מקרי מבחן שעובדים. וזה משכנע מנהלים סקפטיים במיוחד.
אבל הגל השלישי גם מביא אתגרים חדשים לגמרי. ופה התפקיד של יועצים ארגוניים נכנס לתמונה.
אתגר ראשון: אבטחת מידע והסכמות עם ספקים.
כשאתם משלבים AI במערכות ליבה, אתם חושפים נתונים רגישים. מידע על לקוחות, אסטרטגיות עסקיות, תהליכים פנימיים. מי אחראי על זה? מי יכול לגשת? מה קורה אם יש דליפה?
ההסכמות עם ספקי ה-AI הופכות מורכבות. מי הבעלים של הדאטה? איך משתמשים בו? האם אפשר להשתמש בדאטה של ארגון אחד כדי לאמן מודלים לארגון אחר?
זה לא עוד "תנאי שימוש" שמקליקים עליו בלי לקרוא. זה משא ומתן משפטי מורכב.
אתגר שני: שינוי תהליכי עבודה.
להטמיע AI במערכות ליבה זה לא "להתקין תוכנה". זה לחשוב מחדש על איך אנחנו עובדים.
איזה תפקידים משתנים? מי עושה מה? איפה האדם מוסיף ערך ואיפה המכונה? איך מבטיחים שהעובדים לא הופכים לעבדים של האלגוריתם?
צריך לתכנן את זה. לא סתם להטמיע ולקוות שיסתדר.
אתגר שלישי: ניהול השינוי.
בגל השני, כל אחד החליט בעצמו אם להתנסות.
השוק של "סדנאות AI" הציף את השוק בשנתיים האחרונות, כשאין כמעט ארגון במשק שלא הביא איזו סדנה (או ארבע) על שימוש יישומי לעובדים. ובצדק. בגל השלישי, זה כבר סיפור אחר.
ויש עובדים שמפחדים. ויש עובדים שלא מבינים. ויש עובדים שמתנגדים.
איך מובילים את זה? איך לא משאירים אף אחד מאחור? איך מבטיחים שהשינוי לא יהרוס את האמון והתרבות הארגונית?
זה לא עוד "פרויקט טכנולוגי". כתבתי את זה כבר כמה פעמים בסדרת הפוסטים הזו, ואמשיך לכתוב. זה פרויקט אנושי.
מה התפקיד של היועץ הארגוני בגל השלישי?
אני שואל את עצמי את זה כל הזמן.
כיועץ ארגוני, במשך שנים עסקתי בפיתוח ארגוני, הדרכה, ניהול שינוי. עכשיו, לפתע, אני צריך להיות גם "יועץ AI?"
האמת? לא בדיוק.
התפקיד שלי - ושל יועצים אחרים - לא להיות המומחה הטכנולוגי. זה לא שאני צריך להבין איך עובד GPT-4 או את הארכיטקטורה של Claude
התפקיד שלנו, כאנשי HR או פיתוח ארגוני, מתוך הארגון או בחברות הייעוץ, הוא לעזור לארגון לעשות את המעבר בצורה חכמה, בריאה, ואנושית.
לזהות איפה AI יכול להוסיף ערך אמיתי - ולא רק "כי זה טרנד",
לעזור לבנות תהליכים שמאזנים בין יעילות לבין אנושיות.
ללמד מנהלים איך להוביל צוותים דרך שינוי שהם עצמם לא מבינים לחלוטין (כן, ראיתם נכון - בדיוק כתבתי על זה בחלק הקודם).
לוודא שאנחנו לא עוברים לגל השלישי בגלל שכולם עוברים, אלא כי זה באמת משרת את המטרות של הארגון ושל האנשים שעובדים בו.
רמז לגל הרביעי?
אני לא יכול לסיים בלי לומר את זה.
כבר עכשיו, בעודנו מתחילים להיכנס לגל השלישי, אני רואה את הניצנים של הגל הרביעי. עידן האוטונומיה.
אייג'נטים אוטונומיים שלא רק עונים על שאלות או מסייעים בתהליכים, אלא באמת מקבלים החלטות עסקיות משמעותיות בעצמם
לא "מה אתה חושב על ההצעה הזו?" אלא "סגור את העסקה, שלח את ההזמנה, תאם את המשלוח".
מערכות שלא רק מסייעות למנהל להחליט, אלא עצמן מנהלות חלקים שלמים מהעסק.
זה נשמע מדע בדיוני? אולי. אבל לפני שנתיים, גם ChatGPT נשמע מדע בדיוני לרוב האנשים.
ואם אני צודק, אנחנו עוד נצטרך לדבר על מה זה אומר כשמכונה לא רק עוזרת לנו לעבוד, אלא עובדת במקומנו. לא בתור החלפה, אלא בתור שותף אוטונומי. נגעתי בזה כבר כמה פעמים בסדרה.
אנחנו בנקודת מפנה
רגע לפני שאני מסיים - בואו נהיה כנים.
הרוב המכריע של הארגונים בישראל עדיין נמצאים בגל השני. או אפילו בגל האפס (כן, יש כאלה).
עובדים משתמשים בצ'אט כדי לכתוב מיילים. מחלקות שיווק מייצרות תמונות. אבל זה לא שונה מהותית מלהשתמש ב-Canva...
הקפיצה לגל השלישי- הטמעה מערכתית של AI במערכות ליבה ארגוניות - היא קפיצה אמיתית. היא דורשת השקעה, אומץ, וחשיבה מחדש.
ולא כל ארגון צריך לעשות את זה עכשיו.
אבל מה שכן צריך לעשות עכשיו, זה להבין שהגל הזה מגיע, להתחיל לשאול את השאלות הנכונות.
איפה AI יכול להוסיף ערך אמיתי אצלנו? מה התהליכים שאם נשנה אותם, נקבל יתרון תחרותי אמיתי? איך אנחנו מבטיחים שהטכנולוגיה משרתת את האנשים ולא להפך?
כי השאלה כבר לא "האם AI ישתלט על הארגון שלי", אלא "איך אני מוביל את הארגון שלי דרך המעבר הזה בצורה חכמה".
והתשובה לשאלה הזאת לא נמצאת בטכנולוגיה.
היא נמצאת באנשים.
בהבנה שלהם, בפחדים שלהם, ביכולת שלהם להסתגל ולצמוח.
וזה, חברים, זה תמיד יהיה עבודה אנושית.
עוד לא יצרו AI שיכול לעשות את זה במקומנו. עדיין 😉
תגובות