חלק חדש בסדרת הפוסטים בנושא אתגרי הפיתוח הארגוני בעידן ה- AI

" מכרו אותנו." "קנו אותנו חברה שמתחרה בנו." "אנחנו היינו האחרונים לדעת."" הופתענו לגלות שהם ניהלו מו"מ מאחורי הגב שלנו." מאותו רגע התחילה תקופה של אי־ודאות. מי הולך, ומתי? האם יישארו הצוותים? האם המחלקות יתאחדו, יתפצלו, יתייתמו? המקום שהיה הבית השני שלנו משנה את פניו מקצה לקצה. ומה שלא יהיה הוא כבר לא מרגיש כמו מקום בטוח. שמענו הרבה הבטחות רובן כלליות. לא ברור מי עומד מאחוריהן, או עד מתי הן תקפות. אנחנו יודעים דבר אחד: האינטרסים של הבעלים החדשים יגברו על מה שבנינו פה

שמחים לבשר על שיתוף פעולה חדש עם חברת HRUS שמחים לבשר על שיתוף פעולה חדש של פ.א.י עם לבין HRUS מפיקי כנסים משאבי אנוש הגדולים בישראל! רק לחברי פ.א.י 50% הנחה בכנס יישומי AI בניהול ההון האנושי בארגון ב- 17.11.2025 כל מה שנדרש להזין את קוד קופון PEI לרכשית הכרטיס בדף הכנס את מי נפגוש שם?

לפני שבועיים התקשרה אליי יועצת שלי. "אנחנו צריכים לדבר", היא אמרה. "יש לנו בעיה." הבעיה הייתה די פשוטה להסבר: הלקוח שאיתו היא עובדת השקיע המון כסף במערכת AI לניקוד ודירוג מועמדים לתפקידים, בברכתנו ובסיוענו. המערכת עבדה נהדר - עד שמישהו שם לב שהיא דוחה באופן שיטתי נשים מעל גיל 45 לתפקידי ניהול. "אף אחד לא תכנת אותה לעשות את זה", היא אמרה. "היא פשוט למדה מהנתונים של הלקוח. מהחלטות הגיוס שלהם מהעשר שנים האחרונות." ואז השאלה שהרסה לה את השינה: "מי אחראי? אני? הלקוח? המנהלים שאישר