top of page

ארגונים ציבוריים אינם מתים, רק גוססים, מסתאבים וחלקם במצב של כישלון תמידי - יעקב ויטנברג




ארגונים עסקיים עוברים משברים מסוגים שונים, מתמוטטים, פושטים רגל, עוברים פירוק, שוקעים או נעלמים. גם כאשר ארגונים ציבוריים הם חדלי פירעון – אין בכוחם לשלם לספקים חסרי יעילות, מטרותיהם ושירותיהם לא מושגים ממשיכים להתנהל בצורה כושלת ביודעם שהמדינה תכסה חובותיהם.

הספרות המקצועית עוסקת רבות בכל הקשור למניעת משברים וטיפול בהם להבראת הארגון כאשר הם פורצים בעיקר במגזר העסקי למנוע פשיטת רגל או פרוק. התייחסות מועטה יותר ישנה בנוגע לצעדים שיש לנקוט בכישלון מתמשך או גסיסה שאינם מביאים למוות בארגונים ציבוריים (ראו 1).

דוגמה מהעת האחרונה לארגונים ציבוריים ועמותות כושלות היא רשת אל המעיין של ש"ס. הרשת נמצאת בגירעון של עשרות מיליונים בגלל התנהלות כושלת. היא ממשיכה לפעול כאשר היא יודעת שהמדינה תכסה אותם במוקדם או מאוחר כך גם רשויות מקומיות שונות (ראו למשל הסכמים קואליציוניים אחרונים) גרעון מתמיד אינו מוביל ארגונים ציבוריים בהכרח לקריסה. לכן גם מינויים פוליטיים שאינם מתאימים מקצועית לתפקידי מנהלים כללים משרדי ממשלה עובר יחסית בשקט, כחלק מהתפיסה שחשוב יותר לספק בעלי עניין פוליטיים מאשר להשיג הישגים ותוצאות ללקוחות מבחינת הארגון הציבורי כישלון ואפילו נמשך אינו בהכרח מות.

 

יעקב ויטנברג

 

ארגונים ציבוריים ממשיכים לפעול גם כאשר אינם יעילים ואפקטיביים 

לארגונים ציבוריים יש סיכויים טובים יותר לשרוד גם כאשר אינם מספקים כראוי את הביצועים והשירותים שהם אמורים לספק כגון: רשויות מקומיות, משטרה, משרדי ממשלה חברות ממשלתיות ועמותות. 

הם ממשיכות להתקיים והם עושים זאת בין היתר הודות לתמיכת גורמים פוליטיים ואיגודים מקצועיים חזקים. ארגונים ציבוריים הנמצאים במשבר מתמיד סובלים לעיתים ועומדים בלחצים חיצוניים כמו תלונות משפטיות, עצומות, עתירות, יחס עוין של כלי התקשורת, הצעות להפריט שירותים אלה (שרובם לא קורה בפועל). לעיתים הם גם מעודדים אלימות מצד אזרחים מתוסכלים או הפרות סדר, כמו הפגנות רחוב של קבוצות אינטרס שונות שנפגעות. אך גם אלה אינן מביאים להיעלמותם הודות לתמיכה חזקה של הנהנים מהם.

ברמה הפנים ארגונית, כישלונות של ארגונים ציבוריים מעוררים עימותים חזקים בקרב עובדים ומנהלים שלהם, דבר שמביא פעמים רבות להדחת נושאי משרות בכירות "כשעירים לעזאזל" ולהאשמות הדדיות בין יחידות שונות בארגון. למרות שהם כושלים הם שורדים אך סובלים ממצב של חולי מכאיב לעיתים דמוי משפיל הן בזירה הציבורית והן בזירה הפנימית אך ממשיכים לשרוד (ראו 1). 

ראשי ממשלה לא עומדים בצורה נחרצת אחרי יוזמות לשנויים או רפורמות (עד היום) גם כאשר ארגונים ציבוריים לא מתפקדים. הנושא לא נמצא בעדיפות בסדר היום שלהם. 

במציאות הפוליטית הבולטת במיוחד בימים אלה מתבצעת "חלוקת שלל" ומינוי לתפקידים בכירים מקורבים פוליטיים במשרדי הממשלה, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים שאין חובה שיעמדו בכישורים המקצועיים הנדרשים.

ארגונים ציבוריים מוצאים לעיתים דרכים יצירתיות להמשיך לשרוד למשל שנוי מטרות: המשקם עבר משיקום מוגבלים למעסיק מוגבלים בתעסוקה מוגנת. קרן הקיימת מיבוש ביצות עברה ליערנות נפש ופנאי. במקרים כאלה הארגון משנה את הגדרותיו הקודמות לגבי, הייעוד, התרבות, המבנה ואפילו תחום העיסוק העיקרי שלו וקובע במקומן הגדרות חדשות. כלומר יש ארגונים העוברים התמרה לארגון חדש ששם הם מצליחים יותר כך גם כאשר מתאחדים עם ארגונים אחרים. 

 

"בעלי עניין" דואגים שארגונים ציבוריים ימשיכו לפעול למרות כישלונם המתמיד

מסתבר שארגונים במגזר הציבורי צפויים יותר להמשיך ולהתקיים אף על פי שאינם יעילים בהשוואה לארגונים במגזר הפרטי. רשויות הממשלה מתקיימות מתקציבים שנתיים וארוכי טווח מכספי משלם המיסים. לממשלה ולציבור כאחד חשוב יותר שימשיכו להתקיים מאשר שיהיו יעילים אפקטיביים או רווחיים. מוזיאונים, תזמורות, בתי אופרה, להקות מחול, שרותי בריאות, חינוך ורווחה ימשיכו להתקיים כי הם מאזנים את הוצאותיהם מתקציבי ממשלה ולא ממכירת כרטיסים או שירותים. בעלי עניין שונים מונעים מרצון לשמר ארגונים ציבוריים כגופים חיים ופעילים למרות ביצועיהם הנמוכים כדי להבטיח זרימה שוטפת של תגמולים להם ללא קשר לביצועי הארגון. זה העניין האישי שלהם לשימור הארגון בו הם תלויים ולכן דוחקים אותו למצב של כישלון תמידי. מצב זה של חולי כרוני מתאפיין בתסמינים של תפקוד לקוי, תלות תמידית מעזרה מבחוץ. חוסר יכולת לתפקד.

רשויות מקומיות רבות הגיעו למצב של חדלי פירעון מינו להן חשבים מלווים מטעם משרד הפנים ושזה לא עזר גם ראשי רשויות ממונות במקום אלה שנבחרו מתוך רצון להוביל בהצלחה תוכניות הבראו. חלקן המשיכו להיות גרעוניות אך המשיכו להתקיים. מוות בחיי אנשים הוא אירוע חד פעמי אך ארגונים ציבוריים גוססים לעיתים תקופות ארוכות ולא מתים. חיים חיי נצח לעיתים על חשבוננו האזרחים המשלמים מיסים.

הסוכנות היהודית שריד מנדטורי "ארגון שעדיין לא הכיר במדינת ישראל " ממשיך לפעול במקביל למשרדי הממשלה השונים ונהנה מכספי המגבית. משרדי ממשלה יהיו ביצועיהם אשר יהיו לא נעלמים. יתרה מכך אגפים שלהם זוכים להפוך בעצמם למשרדים כחלק מחלוקת השלל שבהסכמים קואליציוניים האחרונים למשל במשרד החינוך, התחבורה, הפנים ועוד. במגזר הציבורי ביצועים יעילים הוא רק אחד הגורמים להישרדות ארגונית לאו דווקא החשוב בינם. חלק לא קטן מהארגונים הציבוריים נמצאים בכישלון תמידי ולמרות הכול ממשיכים להתקיים בזכות תמיכה ומענקים ממשלתיים.

 

כישלונות במגזר השלישי

ארגונים ללא כוונת רווח וארגוני מתנדבים רגישים לנזקי זעזועים אקראיים הבאים לידי ביטוי במספר חברים, תורמים ותקציבים. הבעיה העיקרית שלהם היא ההצטמקות ההדרגתית של גוף החברים או המתנדבים או התורמים הפעילים בהם, לאנשים נמאס להשקיע בקביעות מזמנם ומרצם בארגונים אלה. רבים מתאכזבים מאותם ארגונים ומהישגיהם החלקיים, אחרים משנים עם הזמן את תחומי העניין שלהם. ישנה זרימה מתמדת של חברים מתוך ארגונים אלה החוצה. זו מגמה טבעית המתגלה כקטלנית כאשר זרם הנוטשים תופח לפתע לנתח קריטי. אז מותו של הארגון צפוי להתרחש במהרה. עמותות קמות ונופלות או משתנות כדי להמשיך ולפעול. ההסתדרות הכללית של האיגודים המקצועיים בישראל סיפקה בעבר שירותי בריאות לחבריה.ב-1994 נכנס לתוקפו חוק הבריאות החדש כתוצאה איבדה ההסתדרות כרבע מיליון מחבריה. נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה לממש את מרבית נכסיה ואיבדה מכוחה נעשו שינויים מרחיקי לכת ונבנתה "ההסתדרות החדשה". באופן דומה המעבר מ"המשביר המרכזי" ל"משביר החדש." כישלון ואפילו סידרת כישלונות במיוחד במגזר הציבורי והשלישי אינו מחייב חיסול סופי. נמצא הרבה ארגונים הנמצאים בכישלון תמידי שאינם נעלמים מהזירה. ארגונים אלה מאמצים קריטריונים של הצלחה וכישלון משלהם בעלי משמעות בהקשר של הגומחה הייחודית שלהם. אך לא מעט ארגונים ובעיקר עמותות פושטות רגל ונעלמות.

ארגונים נכשלים לדעת יצחק סמואל בשל פוליטיקה ארגונית בין-אישית, בין- קבוצתית, ובין-ארגונית היכולות להרוס ארגון, לעיתים יועצים ארגוניים מעורבים בהם בידיעתם או לא בידיעתם (ראו 11 ו-12) בשל תחרות, בשל שותפות, השתלטות, תאוות בצע ושחיתות פוליטית או אידיאולוגית, שחיתות מקצועית, פשיעה ארגונית, נפוטיזם - העדפת קרובים.

המצב מחריף כאשר לא "שמים" על מבקר המדינה ולא מתקנים ליקויים (ראו 3) כאשר משרדי הממשלה אינם בנויים וערוכים לתת שירות (ראו 4) כאשר קיימת חולשה במשילותם (ראו 2) או בגלל העדר חפיפה רצינית ותקופות כהונה קצרות של מנכלים, העדר מערכות בקרה ושליטה, המובילות לתת ביצוע ושחיתות, מעט מדידה והערכת תפקוד, העדר מנגנוני הטמעה לשינויים, עבודת מטה מוגבלת, ליקויים ביחסי גומלין בין מטה המשרדים למחוזות (ראו 3).


השלכות המצב הכלכלי על המגזר השלישי

למצב הכלכלי והפוליטי בישראל יהיו השלכות רבות על יציבות ארגונים במגזר השלישי, יותר ארגונים ידרשו לסגור סניפים, לקצץ בפעילויות, לפטר עובדים ויש כאלה שיאלצו להפסיק פעילות. הפגיעה הקשה היא הפסקת או הקטנה של מענקים ותרומות. כאשר היקף השירותים הנדרש מהן לספק דווקא לאוכלוסיות חלשות שהשלטון המרכזי לא מספק יגדל. כלומר מצב של ירידה בהכנסות וגידול בהוצאות. ארגונים עם תקציב קטן יחסית של עד מיליון שח עלולים להיפגע יותר, כך עלולים להיפגע ארגונים מהמגזר השלישי שהעסקת עובדים בשכר בהם היא גבוהה יותר מכאלה המתבססים על מתנדבים. על מצבם והמשך התפתחותם משפיעים גורמים נוספים כמו מיקום בארץ, ותק הארגון. ארגונים קטנים שתקציבם השנתי עד מיליון שקל עלולים להיפגע יותר, כישלון של ארגון ציבורי או וולונטרי מתבטא בתסמינים כמו: נטישת חברים, קיצוצים בתקציב, ירידה בתפוקות, פגיעה במוניטין ואף עוינות מצד הציבור.  

 

הצורך במשרדי הממשלה במשהו שונה שמוכיח עצמו בארצות אירופה

על רקע מצב זה ניסיתי לקדם עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ונציבות שירות במדינה לפני כ-15 שנה בהשראת עקרונות המנהל הציבורי החדש לצמצום הליקויים והמגבלות של הביורוקרטיה נוסח ובר במשרדי הממשלה – (ראו 4,5,6,7) את רעיון "סוכנויות הביצוע" בהשראת הניסיון הבריטי וארצות רבות באירופה ומחוצה לה. סוכנויות הביצוע הוקמו כדי להתמודד עם תחלואי המגזר הציבורי בכלל ומשרדי הממשלה בפרט. סוכנויות הביצוע מאפשרות למשרדים לפעול לפי עקרונות עסקיים מבלי לפרקם ולגרום להם זעזועים והתנגדויות של גורמים אינטרסנטיים. 

סוכנויות הביצוע מבוססות על מספר עקרונות:

  1. בכל משרד קיים המיניסטריון - גוף קטן יחסית הקובע מדיניות ומבצע בקרה, הסוכנויות עוסקות רק בביצוע ומתן השירותים עליהם מופקד המשרד.

  2. לסוכנות עצמאות תפעולית, כגון רכש עצמאי.

  3. גיוס כוח אדם וקידומו במסגרת התקציב תוך התייעלות מידי שנה באחוז הנקבע במסמך המסגרת שבבסיס כל סוכנות ביצוע.

  4.  מעמד העובדים נשמר כעובדי מדינה.

  5. סעיף תקציבי אחד ללא צורך לקבל אישורים מהאוצר על שנויים.

  6.  מעבר מניהול על בסיס תשומות לניהול על בסיס תפוקות ותוצאות וכלי ניהול.

  7.  לכל סוכנות מנכל עם סמכויות ואחריות הפועל במסגרת מסמך מסגרת, מגיש דו"ח שנתי על ביצועים וכאשר לא עומד ביעדים חוזהו לא מוארך (ראו 4,5,6,7)

סוכנויות ביצוע במקרים רבים משמשות תחליף להפרטת השירות שצפויה להיתקל בהתנגדות העובדים כאשר הם מיוצגים על ידי אגוד מקצועי חזק. חברת החשמל ממחישה מצב זה, היא מונופול בבעלות המדינה, לחברה הפסדים עצומים וחובות, רווחיות נמוכה, עלויות גבוהות, היא מתמידה למרות ביצועיה הנמוכים בזכות וועד חזק שמתנגד להפרטה וארגון מחדש. יש בעלי עניין רבים בשימור המצב: הסתדרות, קבלנים, נבחרים וספקים שטוב להם המצב הקיים כל עוד החברה תספק חשמל באופן סדיר ולא יהיו רעשים גדולים מדי. לכן סוכנויות הביצוע מתאימות למגזר הציבורי בישראל מבלי לגרום לזעזועים מיותרים. 

 

תחומי הפעולה של היועץ הארגוני 

תחום מרתק ומאתגר בעבודת הייעוץ הארגוני הוא יעוץ לארגונים ציבוריים במשבר מתמשך או תמידי. המשבר הכלכלי העולמי והפוליטי בישראל עתיד ליצור משברים רבים ובהם יש תפקיד חשוב ליועץ הארגוני. בעתות משבר ננקטות אחת משתי גישות. האחת, מיקוד ניהולי לצמצום הוצאות ושמירה על משאבי הארגון. הגישה השנייה שהיועץ הארגוני עשוי לנקוט בה נוגעת לשינוי כללי המשחק והתמקדות בקידום חדשנות. ליועצים הארגוניים תפקיד מרכזי לסייע לניהול סיכונים וניהול תהליכים אסטרטגיים לארגונים בסוגים שונים של משבר ליציאה ממנו ולהמראו אחריו. נושאים רלוונטיים לפעולה הם מודלים להבנת מצב הארגון, התאמות נחוצות במבנה הארגוני, בתהליכי העבודה, בתיעדוף של שירותים ומוצרים בהנעת ההון האנושי, הערכות למצבי סיכון ואי ודאות, זיהוי סמני סכנה ומניעת התדרדרות, ניהול התקשורת בעת משבר, ניתוח חזקות וחולשות, איומים והזדמנויות, טכניקות לניהול סוגים שונים של משברים.

השימוש של היועץ הארגוני במושגים משפת הרפואה לתאר מצבים חולים או פתולוגיים של ארגונים מסייעת ליועצים לתת יתר ויזואליות ומוחשיות לתופעות הקשורות בארגונים בריאים וחולים ועל יציאתם ממשבר.

 

מקורות

1. פרופסור יצחק סמואל פתולוגיה ארגונית, חייהם ומותם של ארגונים, הוצאת ידיעות ספרים ואוניברסיטת חיפה, 2010

2. יעקב ויטנברג, הנזקים היום יומיים של העדר משילות בשגרת חיינו, פאי 27.09.2021

3. יעקב ויטנברג, הקונפליקט המובנה בין נבחרים לפקידות-עדיף שיהיו תלויים זה בזה מאשר תלויים זה לצד זה, פאי, ינואר 2021

4. יעקב ויטנברג, הציפיות האפורמליות הסמויות כמרכיב מרכזי בכניסת מנהלים חדשים לתפקידם, פאי, ספטמבר 2021

5. יעקב ויטנברג, יועצים ארגוניים ככלי משחק בידי הנהלות ארגונים, פאי, 23.10.2022

6. יעקב ויטנברג, הפינות האפלות בייעוץ הארגוני, פאי, 9.01.2021

 

 

Comentários

Avaliado com 0 de 5 estrelas.
Ainda sem avaliações

Adicione uma avaliação
bottom of page